אוֹטוֹעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא אוטו
הגייה* oto
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות ר׳ אוֹטוֹאִים (צורה תת־תקנית)
 
אוטו
  1. [עממי] כלי רכב ממונע בעל ארבעה גלגלים בדרך־כלל.
    • "נִפְנוּף שׁלוֹם יַלְדָּה פְּתָיָה, / אֶת חִיּוּכַהּ נָשָׂא הָאוֹטוֹ; / מַה שֶּׁהָיָה וְלֹא הָיָה / נִדְמֶה כְּמוֹ יָשׁוּב לִהְיוֹת עוֹד." (עֶרֶב עִירוֹנִי, מאת נתן אלתרמן)
    • הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל וְיָרֹק, / הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ נוֹסֵעַ רָחוֹק. / בַּבֹּקֶר נוֹסֵעַ, בָּעֶרֶב הוּא שָׁב, / מוֹבִיל הוּא לִ"תְנוּבָה" בֵּיצִים וְחָלָב.“ (הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ , מאת פניה ברגשטיין בזֶמֶרֶשֶׁת)

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה