מְחֻסְפָּסעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מחוספס
הגייה* mhech'uspas
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ח־ס־פ־ס
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות ר׳ מְחוּסְפָּסִים
  1. לשון המקרא חשוף ומגולה.
    • "וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפוֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות טז)
  2. (בלשון ימינו) גוף ששטח פניו אינו אחיד, אינו שווה, בעל שקעים ובליטות קטנים.
  3. בהשאלה: אדם שאופיו אינו עדין, שאינו רגיש.

גיזרוןעריכה

  • שורש מרובע: ח-ס-פ-ס, גזרת פעלעל של ח-ס-ף נוצר מן חספסף במשמעות - "בגסות", להשקל בצורה גסה או לא מדויקת, קשור כנראה למילה הארמית "חֲסַף" = חימר חרס.
  • מופע יחידני בפסוק הנ"ל. משמעותו אינה ברורה.הדעה הרווחת שקרוב אל חשוף.

פרשנים מפרשיםעריכה

1. מגולה ומשורש ח.ש.ף בחילוף השֹ -ס'(אונקלוס) 2. עגול (אבן עזרא). 3. מפוזר (רשב"ם) 4. במדרשים הסבירו את המילה בדרך נוטריקון נימוח על פס היד ועוד.

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגומים ל(2)עריכה