מחספס

מְחֻסְפָּס

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מחוספס
הגייה*	mekhuspas
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ס־פ־ס
דרך תצורה	משקל מְקֻטָּל
נטיות	ר׳ מְחוּסְפָּסִים

1. לשון המקרא (משמעות משוערת) חשוף ומגולה.

   • "וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִדְבָּר דַּק מְחֻסְפָּס דַּק כַּכְּפוֹר עַל הָאָרֶץ" (שמות טז)

2. (בלשון ימינו) גוף ששטח פניו אינו אחיד, אינו שווה, בעל שקעים ובליטות קטנים.
3. בהשאלה: אדם שאופיו אינו עדין, שאינו רגיש.

גיזרון

• שורש מרובע: ח-ס-פ-ס, גזרת פעלעל של ח-ס-ף נוצר מן חספסף במשמעות - "בגסות", להשקל בצורה גסה או לא מדויקת, קשור כנראה למילה הארמית "חֲסַף" = חימר חרס.
• מופע יחידני בפסוק הנ"ל. משמעותו אינה ברורה.הדעה הרווחת שקרוב אל חשוף.

פרשנים מפרשים

• 1:בהוראת 'גלוי', ומשורש ח.ש.ף בחילוף שֹ' -ס'(אונקלוס) 2. עגול (אבן עזרא). 3.מכוסה לשון חפיסה (רש"י). 4. מפוזר (רשב"ם) 5. במדרשים הסבירו את המילה בדרך נוטריקון נימוח על פס היד ועוד.

נגזרות

• חספס

מילים נרדפות

• חשוף (1)
• גס (3)
• גבשושי (2)

ניגודים

• חלק (2)

תרגומים ל(2)

אנגלית: coarse,textured‏‏‏‏ גרמנית: Wort‏‏‏‏ ספרדית: palabra‏‏‏‏

ערבית: كلمة‏‏‏‏ רוסית: слово‏‏‏‏