מחברת
מַחְבֶּרֶת
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | מחברת |
| הגייה* | makhberet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ח־ב־ר |
| דרך תצורה | משקל מַקְטֶלֶת |
| נטיות | ר׳ מַחְבָּרוֹת; מַחְבֶּרֶת־, ר׳ מַחְבְּרוֹת־ |
.jpg)
- לשון המקרא (יש לשכתב פירוש זה): סליל מתכת המשמש להידוק שתי יריעות ליחידה אחת.
- ”וַיַּעַשׂ לֻלְאֹת תְּכֵלֶת עַל שְׂפַת הַיְרִיעָה הָאֶחָת מִקָּצָה בַּמַּחְבָּרֶת כֵּן עָשָׂה בִּשְׂפַת הַיְרִיעָה הַקִּיצוֹנָה בַּמַּחְבֶּרֶת הַשֵּׁנִית.“ (שמות לו, פסוק יא)
- ”וַיַּעֲשׂוּ שְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב וַיִּתְּנֻם עַל-שְׁתֵּי כִתְפֹת הָאֵפֹד מִלְּמַטָּה מִמּוּל פָּנָיו לְעֻמַּת מַחְבַּרְתּוֹ מִמַּעַל לְחֵשֶׁב הָאֵפֹד.“ (שמות לט, פסוק כ)
- לשון ימי הביניים קובץ דפי נייר, המחוברים זה לזה באמצעות סליל או סיכות, ומשמשים לכתיבה ולרישום על גביהם.
- ”לפני שנים אחדות פרסמתי מחברת בשם: "מדינת היהודים". אותה קראו רק המעטים, בכל אופן המעטים בין אלה, שקראו: "לא יצלח לכתחילה!".“ (נאום בוינה, מאת בנימין זאב הרצל, בפרויקט בן יהודה)
- ”אַלּוּף עַצְלוּת בַּמַּחְלְקָה שֶׁלָּנוּ הָיָה תַּלְמִיד אֶחָד, יַעֲקֹב שְׁמוֹ (אֶת שֵׁם מִשְׁפַּחְתּוֹ שָׁכָחְתִּי). עַל-פִּי רֹב הָיָה מַעְתִּיק מֵחֲבֵרָיו, אוֹ שׁוֹאֵל מִמִּי שֶׁהוּא מַחְבֶּרֶת וְקוֹרֵא מִתּוֹכָהּ, כְּאִלּוּ הָיְתָה שֶׁלּוֹ. הוּא יָדַע לְהַעֲמִיד פָּנִים שֶׁל צַדִּיק תָּמִים וְאַף פַּעַם לֹא נִגְלְתָה תַּרְמִיתוֹ. יוֹם אֶחָד נִגַּשׁ אֵלַי בַּהַפְסָקָה וּבִקֵּשׁ מִמֶּנִּי, שֶׁאֶתֵּן לוֹ אֶת מַחְבַּרְתִּי לְשֵׁם הַעְתָּקַת הַתַּרְגִּיל בְּדִקְדּוּק, כִּי שָׁכַח, לְפִי דְבָרָיו, אֶת מַחְבַּרְתּוֹ בַּבָּיִת.“ (בַּמַּחְלְקָה, מאת ישראל דושמן, בפרויקט בן יהודה)
- המילים מלשון המקרא קובצו במחברת מנחם לפי שורשן, אך ללא אותיות שורש עלולות.
מילים נרדפות
עריכה- דפתר (2)
תרגום
עריכהראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: מחברת |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מחברות |
- יעקב עציון, "המחברת – מהמשכן לבית הספר". מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות, 4/2010