השורש ז־ו־ן הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
ז־ו־ן
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
זָן
|
זָן
|
יָזוּן
|
זוּן
|
לָזוּן
|
נִפְעַל
|
נִזּוֹן
|
נִזּוֹן
|
יִזּוֹן
|
הִזּוֹן
|
לְהִזּוֹן
|
הִפְעִיל
|
הֵזִין
|
מֵזִין
|
יָזִין
|
הָזֵן
|
לְהָזִין
|
הֻפְעַל
|
הוּזַן
|
מוּזָן
|
יוּזַן
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
פֻּעַל
|
|
|
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
|
|
|
|
|
- בבניין נפעל, בצורת הבינוני של יחידה, מותרת הנטייה כבלשון חז"ל; נִזֹּנֶת, או לפי הנטייה השגורה בעברית החדשה ובמקרא: נִזּוֹנָה.
- בבניין נפעל, בצורת הֶעבר מותרת גם הנטייה בפתח, כנהוג בלשון חז"ל: נִזַּנְתָּ, נִזַּנְתִּי וְכולי.
|