מלצר

יש להוסיף לדף זה את הערך: מִלְצֵר.

מֶלְצַרעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלצר
הגייה^*	meltsar
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	מ־ל־צ־ר
דרך תצורה
נטיות	נ׳ מֶלְצַרִית, ר׳ מֶלְצַרִים, נ"ר מֶלְצַרִיוֹת

מלצר בפיצרייה

אדם שמקצועו הגשת מזון, משקאות ואירוח הסועדים במסעדה, בבית קפה, באירועים חברתיים או בכל מקום אחר.
- המלצר במסעדה היה מצוין ולכן השארתי לו תשר גדול.
- ”וַיֹּאמֶר דָּנִיֵּאל אֶל-הַמֶּלְצַר אֲשֶׁר מִנָּה שַׂר הַסָּרִיסִים עַל-דָּנִיֵּאל חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה“ (דניאל א, פסוק יא)
- ”וַיְהִי הַמֶּלְצַר נֹשֵׂא אֶת-פַּתְבָּגָם וְיֵין מִשְׁתֵּיהֶם וְנֹתֵן לָהֶם זֵרְעֹנִים“ (דניאל א, פסוק טז)

המילה מופיעה פעמיים בלבד במקרא, בפסוקים לעיל^[1] בהוראת "שומר", והיא קרובה לצורה האכדית מַצַרוּ maṣṣaru 'שומר', מהשורש האכדית naṣāru שגם קיים בעברית באותה משמעות: נצר 'שמר'. בעברית המודרנית השתנה הפירוש ע"פ הקשר הפסוק.