מוקיון

מוּקְיוֹןעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוקיון
הגייה* mukyon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות נ׳ מוּקְיוֹנִית, ר׳ מוּקְיוֹנִים
 
מוקיונים במרדי גרא, ע"פ פול סזאן
  1. לשון חז"ל דמות תיאטרליתהצגות תיאטרון, במופעי רחוב או בקרקס) המעוררת צחוק בלבושה, בתנועותיה, במעשיה ובדיבורה.

גיזרוןעריכה

  • בּוּקְיוֹן וּמוּקְיוֹן הם דמויות מן האטלן, הצגת תיאטרון קומית (פארסה) ברומא העתיקה. שמותיהם בלטינית: bucco ("קשקשן") ו־maccus ("שוטה").[1]
    • bucco מלטינית: bucca – לחי נפוחה.
    • maccus מיוונית: mokos) μωκός) – חיקוי, לעג. מכאן mock, mockery באנגלית.[2]

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י על עבודה זרה יח ב: בוקיון מוקיון לוליון סלגריון - כולן מיני ליצנים הן:

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: harlequin‏‏‏‏
  • ערבית: مهرج‏‏‏‏ (הגייה: מֻהַרִּג')

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: מוקיון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוקיונים

סימוכיןעריכה