מוּקְיוֹן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מוקיון
הגייה* mukyon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות נ׳ מוּקְיוֹנִית, ר׳ מוּקְיוֹנִים
 
מוקיונים במרדי גרא, ע"פ פול סזאן
  1. לשון חז"ל דמות תיאטרליתהצגות תיאטרון, במופעי רחוב או בקרקס) המעוררת צחוק בלבושה, בתנועותיה, במעשיה ובדיבורה.

גיזרון עריכה

  • קיים במקרא כפועל מושאל מארמית: ”יָמִיקוּ“ (תהלים עג, פסוק ח) בהוראת התלוצצו,לעגו.
  • בּוּקְיוֹן וּמוּקְיוֹן הם דמויות מן האטלן, הצגת תיאטרון קומית (פארסה) ברומא העתיקה. שמותיהם בלטינית: bucco ("קשקשן") ו־maccus ("שוטה").[1]
    • bucco מלטינית: bucca – לחי נפוחה.
    • maccus מיוונית: mokos) μωκός) – חיקוי, לעג.

פרשנים מפרשים עריכה

  • רש"י על עבודה זרה יח ב: בוקיון מוקיון לוליון סלגריון - כולן מיני ליצנים הן:

מילים נרדפות עריכה

תרגום עריכה

  • אנגלית: harlequin‏‏‏‏
  • ערבית: مهرج‏‏‏‏ (הגייה: מֻהַרִּג')

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

  ערך בוויקיפדיה: מוקיון
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוקיונים

סימוכין עריכה