לחי
לְחִי (גם: לֶחִי)[1]עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | לחי |
| הגייה* | Lchi, Lechi |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה [2] |
| שורש | |
| דרך תצורה | משקל קְטִי |
| נטיות | נ"י: לְחִי־, ר': לְחָיַיִם, נ"ר: לְחָיֵי-, כ': לֶחְיוֹ, לֶחְיָהּ, לְחָיֵיכֶם |
- אֵזוֹר בַּפָּנִים הַמְכַסֶּה אֶת הַחֵלֶק שֶׁבֵּין הָעַיִן וְעַד סוֹף הַלֶּסֶת.
- ”וַיִּגַּשׁ צִדְקִיָּהוּ בֶן כְּנַעֲנָה, וַיַּךְ אֶת מִיכָיְהוּ עַל הַלֶּחִי...“ (דברי הימים ב׳ יח, פסוק כג)
- ”לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם, מִגְדְּלוֹת מֶרְקָחִים...“ (שיר השירים ה, פסוק יג)
- "כְּאָז בַּיַלְדוּת הַנּוֹהֶרֶת/ רַק לָךְ נֶאֱמֶנֶת תָּמִיד/ אָבוֹא אֶת לֶחְיִי הַחִוֶּרֶת/ אֶל שֹׁזֶף לֶחְיֵךְ לְהַצְמִיד" ("אֲנִי מֵעוֹדִי הֲפַכְפֶּכֶת"/ רחל המשוררת)
- לשון המקרא הָעֶצֶם הַמְּצוּיָה בַּפֶּה וּבָהּ תְּקוּעוֹת הַשִּׁנַּיִם.
- לשון חז"ל הַחֵלֶק בּוֹ אוֹחֲזִים בַּמַּחֲרֵשָׁה, יָדִית הַמַּחֲרֵשָׁה.
- " רבי יהודה מטהר בלחיים, שאינן עשויין אלא לרבות את העפר" (משנה, סדר טהרה, מסכת כלים, פרק כ"א, ב')
- לשון חז"ל צַד בָּעֹל הַמּוּנָח עַל הַבְּהֵמָה.
- "עקרב של פרומביה- טמאה; ולחיים- טהורים..." (משנה, סדר טהרה, מסכת כלים, פרק י"א, ה')
צירופיםעריכה
תרגוםעריכה
1
- אנגלית: cheek
- גרמנית: Backe, Wange
- ספרדית: mejilla
- ערבית: الخد, وجنة
- רוסית: щека
ראו גםעריכה
מרכיבי מערכת העיכול
קישורים חיצונייםעריכה
 ערך בוויקיפדיה: לחי (איבר) |
| ערך בוויקיפדיה: לחי (הלכה) |
- לחי באתר "מילון ספיר מקוון"
הערות שולייםעריכה
- ↑ לפי החלטה 2.1.7 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית: "לכמה שמות שתי צורות בנפרד: האחת תחילתה שווא והאחרת – סגול. ואלו הם: בְּכִי בֶּכִי, [...] יְרִי יֶרִי, לְחִי לֶחִי, מְרִי מֶרִי [...]". הצורה בשווא נע היא צורת המקור, והצורה הסגולה היא צורת הֶפסק, אך היא נטמעה היטב בלשון המדוברת.
- ↑ בתלמוד לעולם מינה של מילה זו זכר הוא.