מגנה
מְגֻנֶּה
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מגונה |
הגייה* | megune |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ג־נ־י/ה |
דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
נטיות | נ׳ מְגֻנָּה, ר׳ מְגֻנִּים, נ"ר מְגֻנּוֹת |
- (יש לשכתב פירוש זה): שהיחס אליו שלילי. בדר"כ בתחום המוסר כשאין בו איסור גמור.
- תלמיד חכם המזלזל בנטילת ידים הרי זה מגונה, מגונה ממנו האוכל מלפני אורח דרך ארץ פ"ז ט'
גיזרון
עריכה- מן הפועל גינה
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: indecent