מְגֻנֶּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגונה
הגייה* megune
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ג־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְגֻנָּה, ר׳ מְגֻנִּים, נ"ר מְגֻנּוֹת
  1. (יש לשכתב פירוש זה): שהיחס אליו שלילי. בדר"כ בתחום המוסר כשאין בו איסור גמור.
    • תלמיד חכם המזלזל בנטילת ידים הרי זה מגונה, מגונה ממנו האוכל מלפני אורח דרך ארץ פ"ז ט'

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

מְגִנָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגינה
הגייה* megina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־נ־ן
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות מְגִנַּת־
  1. [מליצה] צער. שברון.
    • ”תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם“ (איכה ג, פסוק סה)
    • "הֲדוֹךְ קָמַי חַי אֵלְ-קַנָא, בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה, וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶאנָה, לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּה" (דרור יקרא)
    • הברד הכבד השחית את הפירות למגינת ליבם של החקלאים.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, הפרשנים נתחבטו בגזרונה. האם משורש מ־ג־ן, ג־נ־ן, או י־ג־י/ה

פרשנים מפרשיםעריכה

  • פסיקתא: טירוף הדעת והוא לשון יון "אמגינה".
  • רש"י: א. שבר לב כמו בפועל מִגֵּן. ב. אוטם הלב צרה ואנחה אשר כנגד ליבם. (והמפרש לשון תוגה ויגון טועה שאין הנו"ן שורש בו)
  • אבן עזרא: יש אומרים שדגשות הנו"ן נוסף והוא מגזרת מגן צריך על משקל אכילה והנכון בעיני שהוא מן גנון והציל.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה


השורש גנן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. ג־נ־ן א - שמירה / הגנה.
  2. ג־נ־ן ב - בוסתן / גינה.