מגנה

(הופנה מהדף מגונה)

מְגֻנֶּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגונה
הגייה* megune
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ג־נ־י/ה
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות נ׳ מְגֻנָּה, ר׳ מְגֻנִּים, נ"ר מְגֻנּוֹת
  1. שהיחס אליו שלילי. בדר"כ בתחום המוסר כשאין בו איסור גמור.
    • תלמיד חכם המזלזל בנטילת ידים הרי זה מגונה, מגונה ממנו האוכל מלפני אורח דרך ארץ פ"ז ט'

גיזרוןעריכה

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

ניגודיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה

מְגִנָּהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגינה
הגייה* megina
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־נ־ן
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות מְגִנַּת־
  1. [מליצה] צער. שברון.
    • ”תִּתֵּן לָהֶם מְגִנַּת לֵב תַּאֲלָתְךָ לָהֶם“ (איכה ג, פסוק סה)
    • "הֲדוֹךְ קָמַי חַי אֵלְ-קַנָא, בְּמוֹג לֵבָב וּבִמְגִנָּה, וְנַרְחִיב פֶּה וּנְמַלֶאנָה, לְשׁוֹנֵנוּ לְךָ רִנָּה" (דרור יקרא)
    • הברד הכבד השחית את הפירות למגינת ליבם של החקלאים.

גיזרוןעריכה

  • המילה מופיעה פעם אחת במקרא, הפרשנים נתחבטו בגזרונה. האם משורש מ־ג־ן, ג־נ־ן, או י־ג־י/ה

פרשנים מפרשיםעריכה

  • פסיקתא: טירוף הדעת והוא לשון יון "אמגינה".
  • רש"י: א. שבר לב כמו בפועל מִגֵּן. ב. אוטם הלב צרה ואנחה אשר כנגד ליבם. (והמפרש לשון תוגה ויגון טועה שאין הנו"ן שורש בו)
  • אבן עזרא: יש אומרים שדגשות הנו"ן נוסף והוא מגזרת מגן צריך על משקל אכילה והנכון בעיני שהוא מן גנון והציל.

צירופיםעריכה

תרגוםעריכה

  • אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גםעריכה


השורש גנן
  • שורש זה מחולק לשני שורשים נפרדים. שורשים אלה התפתחו ממקורות שונים או שהוראותיהם התרחקו זו מזו במידה רבה:
  1. ג־נ־ן א - שמירה / הגנה.
  2. ג־נ־ן ב - בוסתן / גינה.