כרכום
(הופנה מהדף כורכום)
ערך זה עוסק בתבלין ממשפחת הזנגביליים. לערך העוסק בפרח ממשפחת האירוסיים; ראו כַּרְכֹּם.
כֻּרְכּוּם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כורכום |
| הגייה* | kurkum |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | כ־ר־כ־ם |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- צמח־תבלין חד שנתי ממחלקת החד פסיגיים המשתייך למשפחת הזנגביליים. הכורכום גדל בעיקר בהודו ובאזורים טרופיים באסיה.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
גזרון
עריכה- תיבת המילה "כרכום" , חדרה לארמית מפרסית, ובתקופת בית שני החלה נפוצה תיבה זו גם בקרב דוברי העברית [1].
- צבע הכּוּרכּוּם הופק מצמח בשם כורכומה, ממשפחת הזנגביליים, או מקורטם הצבעים. הצמח נוצל גם לשימושים רפואיים ומאגיים שונים. יהודים רבים בארץ ובעולם התפרנסו כצַבָּעִים דבר זה גרם לזיהויים עם הצבע הצהוב שהופק מן הכרכום עד שבימי-הביניים נודע ה"טלאי צהוב" כסימן ההיכר ל"גילדת" הצבַּעים היהודית.
- אין קשר בין צמח זה ל ”כַרְכֹּם“ (שיר השירים ד, פסוק יד) המקראי. מקביל הוא ללשון יוון הקדומה שם הוא מופיע בצורת χαρακώνω - "כַרַכֹּנוֹ" בהוראת צלקת והכוונה כנראה לזעפרן המוזכר במשנה ובתוספתא. הכַרְכֹּם (זעפרן) הנדיר, הופק מן הצלקות הפלומתיות אשר מבצבצות ממרכז הפרח. כדי להמחיש עד כמה יקר הצבע מהצלקות יצויין כי דרושים למעלה ממאה פרחים כדי להפיק גרם אחד של "זעפרן".
- בארמית הכורכום נקרא מוריקא[2], משמעותו צהוב (ראו הוריק) גם בערבית המילה مريق מריק[3] .
תרגום
עריכה
|
|
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כורכום |
 טקסונומיה בוויקימינים: Curcuma |
סמוכין
עריכה- ↑ מאת,נפתלי הרץ טור-סיני (טורטשינר), מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ח) א,ב עמ'11
- ↑ בתלמוד גיטין דף מז הניח בירושתו קבא דמוריקא
- ↑ יש להזין הערת שוליים בתבנית
כְּרַכּוֹם גם כַּרְכּוֹם או כְּרַקּוֹם
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | krakom/karkom |
| חלק דיבר | |
| מין | |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון חז"ל אויבים הבאים להילחם וסובבים על עיר למתקפה.
- ”עִיר שֶׁכְּבָשָׁהּ כַּרְכּוֹם, כָּל כֹּהֲנוֹת שֶׁנִּמְצְאוּ בְּתוֹכָהּ, פְּסוּלוֹת.וְאִם יֵשׁ לָהֶן עֵדִים, אֲפִלּוּ עֶבֶד, אֲפִלּוּ שִׁפְחָה, הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ב, משנה ד)
- "עיר שהקיפוה כרכום [ס"א כרקום] וספינה המטרפת בים והיוצא לידון הרי אלו בחזקת קיימין" (רמב"ם הל' תרומות פ"ט)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל מארמית: תרגום למצור בפסוק ”וּבָנִיתָ עָלֶיהָ מָצוֹר, תרגום: ותבני עלה כרכומין [י"ג כרקומין[1] או קרקומין]“ (דברים כ, פסוק כ) וב ”בָּנָה עָלַי וַיָקֶף רֹאשׁ וּתְלָאָה תרגום:בנה עלי כרכומין ואקף קרתא“ (איכה ג, פסוק ה)
- יתכן שיש קשר למילה כְּרַך במשמעות היקף העיר בחומה, אמנם יש גורסים כרקום.
תרגום
עריכה- אנגלית: word