כ
(הופנה מהדף ך)
כ
עריכה| א"ב עברי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| כתיב מלא | כף | ||||
| הגייה* | khaf, kaf | ||||
| IPA | [k], [x] | ||||
| א"ב צלילי | כרמל | ||||
| מורס | −·− (קנ"ק) | ||||
| ברייל |  | ||||
| גימטריה | 20 | ||||
| ASCII | EB | ||||
| יוניקוד | 05DB | ||||
| אותיות הא"ב העברי | |||||
| א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת | |||||
| אותיות סופיות | |||||
| ך ם ן ף ץ | |||||
| א"ב עברי | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| |||||
| כתיב מלא | כף סופית | ||||
| הגייה* | khaf | ||||
| IPA | [x] | ||||
| א"ב צלילי | כרמל | ||||
| מורס | −·− (קנ"ק) | ||||
| ברייל | | ||||
| גימטריה | 500 | ||||
| ASCII | EA | ||||
| יוניקוד | 05DA | ||||
| אותיות הא"ב העברי | |||||
| א ב ג ד ה ו ז ח ט י כ ל מ נ ס ע פ צ ק ר ש ת | |||||
| אותיות סופיות | |||||
| ך ם ן ף ץ | |||||
.svg){kind=small}
- האות האחת־עשרה באלפבית העברי; כאשר היא מופיעה בסוף מילה צורתה "ך".
בגימטריה ערכה 20 וערכה כאות סופית (ך) 500.
מייצגת עיצור וילוני בלתי־קולי, פוצץ כשדגושה וחוכך כשרפויה.
אחת מחמש אותיות מנצפ"ך.- ־ך הוא הכינוי החבור של גוף שני יחיד.
גיזרון
עריכה- האות קרויה כף ע"ש צורתה בכתב הפיניקי־עברי העתיק (
), דבר הבולט יותר בצורתה הפרוטו־כנענית (
). - צורת האות הסופית היא הקדומה מבין השניים, ובאמצע הכתיבה נוספה לאות זנב.
צירופים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: kaf
מידע נוסף
עריכה- בגימטריה ערכה של ך הוא 500, אך השימוש בו אינו מקובל, והערך 500 מיוצג על־ידי הצירוף ת"ק.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: כ |
כ הַדִּמְיוֹן
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | |
| הגייה* | |
| חלק דיבר | תחילית ומילת יחס |
| מין | נקבה |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ראה כמו |
- קידומת המצינת השוואה של דבר מסוים לדבר האחר.
- קידומת המצינת את היחס שניתן לדבר מסוים.
- ”וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר-הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי.“ (בראשית לט, פסוק יז)
- ”הָיוּ שָׂרֵי יְהוּדָה כְּמַסִּיגֵי גְּבוּל עֲלֵיהֶם אֶשְׁפּוֹךְ כַּמַּיִם עֶבְרָתִי.“ (הושע ה, פסוק י)
- ”יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב אִמֹּתֵינוּ כְּאַלְמָנוֹת.“ (איכה ה, פסוק ג)
- קידומת המצינת אומדן של ערך מסוים.