יעה
יָעֶה עריכה
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יעה |
| הגייה* | ya'e |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | י־ע־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קָטֵל |
| נטיות | נ"י: יְעֵה-, ר': יָעִים, נ"ר: יְעֵי-, שלךָ: יָעֲךָ |
- לשון המקרא כְּלִי בַּעֲל אוֹגָנִים נְמוּכִים הַמְשׁמֵּשׁ לִגְרֹף וְלְאֱסוֹף בּוֹ תִפְזוֹרֶת דַּקָּה כְּמוֹ חֹל וְאֵפֶר. שימש בבית המקדש הראשון.
- ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו, לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו, וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת“ (שמות כז, פסוק ג)
- ”וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ, אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת, אֶת הַמִּזְלָגֹת...“ (שמות לח, פסוק ג)
- ”וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-כָּל-כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם, אֶת-הַמַּחְתֹּת אֶת-הַמִּזְלָגֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקֹת--כֹּל, כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ; וּפָרְשׂוּ עָלָיו, כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ“ (במדבר ד, פסוק יד)
- ”וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת-הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה“ (מלכים א׳ ז, פסוק מ)
- ”וְאֶת הַסִּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת...“ (ירמיהו נב, פסוק יח)
- "הסירות והיעים והמזמרות והמזרקות וכלים שהכהנים נאותון בהן באין מתרומת הלשכה..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת שקלים, פרק ב')
- עברית חדשה כְּלִי הַמְשׁמֵּשׁ לִגְרֹף אֶל תוֹכוֹ לִכְלוּךְ אוֹ פְּסֹלֶת.
גיזרון עריכה
- מקבילה דומה בארמית: יָעָא, במשמע זה. ובערבית "וִעַאא" وعاء בהוראת מכולה, קערה, כלי. ה"יעה" נזכרת במקרא בכמה ספרים, תמיד בצורת הרבים. המילה נשאלה ע"י סופרי המקרא מן המצרית בהגיית אִי-אָט jꜥj.t בהוראת מנקה,מטהר .מצוי גם בצורה אִאֲ jꜥj בהוראת לשטוף והצירוף המצרי בהגיית: "אַאִי רְדוֹאִי" jꜥy rdwy מתייחס בעיקר לכד או כיור לשטיפת הרגליים , להלן ההירוגליף jꜥj:
צירופים עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- ספרדית: recogedor
ראו גם עריכה
יָעָה עריכה
| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | יעה |
| שורש וגזרה | י־ע־י/ה, גזרת נל"י/ה |
| בניין | קל |
- לשון המקרא נערם-מעל , גָּרַף לִכְלוּךְ, טִאְטֵא (בימינו בייחוד בעזרת יָעֶה).
גיזרון עריכה
- פעם אחת במקרא.
מילים נרדפות עריכה
ראו גם עריכה
תרגום עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אילון גלעד, "האקדמיה ללשון רוצה שנאמר מַגֵּב. אין לכך סיבה"., עיתון "הארץ", 18 בספטמבר 2019.