יעה

יָעֶה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יעה
הגייה^*	ya'e
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	י־ע־י/ה
דרך תצורה	משקל קָטֵל
נטיות	נ"י: יְעֵה-, ר': יָעִים, נ"ר: יְעֵי-, שלךָ: יָעֲךָ

לשון המקרא כְּלִי בַּעֲל אוֹגָנִים נְמוּכִים הַמְשׁמֵּשׁ לִגְרֹף וְלְאֱסוֹף בּוֹ תִפְזוֹרֶת דַּקָּה כְּמוֹ חֹל וְאֵפֶר. שימש בבית המקדש הראשון.
- ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו, לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו, וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת“ (שמות כז, פסוק ג)
- ”וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ, אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת, אֶת הַמִּזְלָגֹת...“ (שמות לח, פסוק ג)
- ”וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-כָּל-כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם, אֶת-הַמַּחְתֹּת אֶת-הַמִּזְלָגֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקֹת--כֹּל, כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ; וּפָרְשׂוּ עָלָיו, כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ“ (במדבר ד, פסוק יד)
- ”וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת-הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה“ (מלכים א׳ ז, פסוק מ)
- ”וְאֶת הַסִּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת...“ (ירמיהו נב, פסוק יח)
- "הסירות והיעים והמזמרות והמזרקות וכלים שהכהנים נאותון בהן באין מתרומת הלשכה..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת שקלים, פרק ב')
עברית חדשה כְּלִי הַמְשׁמֵּשׁ לִגְרֹף אֶל תוֹכוֹ לִכְלוּךְ אוֹ פְּסֹלֶת.

גיזרון

מקבילה דומה בארמית: יָעָא, במשמע זה. ובערבית "וִעַאא" وعاء בהוראת מכולה, קערה, כלי. ה"יעה" נזכרת במקרא בכמה ספרים, תמיד בצורת הרבים. המילה נשאלה ע"י סופרי המקרא מן המצרית בהגיית אִי-אָט jꜥj.t בהוראת מנקה,מטהר .מצוי גם בצורה אִאֲ jꜥj בהוראת לשטוף והצירוף המצרי בהגיית: "אַאִי רְדוֹאִי" jꜥy rdwy מתייחס בעיקר לכד או כיור לשטיפת הרגליים , להלן ההירוגליף jꜥj:

צירופים

יעה אופני

מילים נרדפות

כף אשפה

תרגום

ספרדית: recogedor‏‏‏‏

ראו גם

יָעָה

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	יעה
שורש וגזרה	י־ע־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין	קל

לשון המקרא נערם-מעל , גָּרַף לִכְלוּךְ, טִאְטֵא (בימינו בייחוד בעזרת יָעֶה).
- ”וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו, וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת; וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב, וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ“ (ישעיהו כח, פסוק יז)

גיזרון

פעם אחת במקרא.

מילים נרדפות

ראו גם

תרגום

ספרדית: recoger‏‏‏‏, ceñir‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

אילון גלעד, "האקדמיה ללשון רוצה שנאמר מַגֵּב. אין לכך סיבה"., עיתון "הארץ", 18 בספטמבר 2019.