מַגְרֵפָה אעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגרפה
הגייה* magrefa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ר־ף
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מַגְרֵפוֹת
 
מימין מגרפת עלים (משמאל מטאטא)
 
מגרפה
  1. כלי בעל ידית אחיזה ובעל להב, ששימושו העיקרי הוא לגריפת חומר דהיינו, לאיסוף חומר. דמוי מעדר, בתקופת לשון חז"ל הלהב היה דומה לזה של מעדר או מרית. כיום מקובל להב משונן. ניתן להשתמש במגרפות גם לפירור רגבי אדמה וליישור קרקע.
    • עודהו הסל על ראשו ומגרפה בתוכו (תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף צט , עמוד ב)
    • נוטל אדם ... מגרפה לגרוף בה את הגרוגרות (משנה, מסכת שבת, פרק יח, משנה ב)
    • במה הרגו? ... מגרפה של טיט נטל והוציא את מוחו ( שמות רבה, שמות, פרשה א, סימן כט)
    • מנהל שולחן ההימורים אסף את המטבעות והקלפים בעזרת מגרפת פלסטיק.

תרגוםעריכה

  • איטלקית: rastrello‏‏‏‏
  • אנגלית: rake‏, trowel‏‏‏‏
  • אסטונית: reha‏‏‏‏
  • בסקית: are‏‏‏‏
  • גרמנית: Harke‏‏‏‏
  • הולנדית: riek‏‏‏‏
  • הונגרית: gereblye‏‏‏‏
  • יפנית: 熊手‏‏‏‏
  • סלובנית: grablje‏‏‏‏
  • סלובקית: hrable‏‏‏‏
  • ספרדית: rastrillo‏‏‏‏

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגרפות

מַגְרֵפָה בעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגרפה
הגייה* magrefa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ר־ף
דרך תצורה משקל מַקְטֵלָה
נטיות ר׳ מַגְרֵפוֹת
  1. לשון חז"ל כלי נגינה מכלי הנשיפה שהיו במקדש, אולי דומה לעוגב.
    • מגרפה היתה במקדש עשרה נקבים היו בה, כל אחד ואחד מוציא עשרה מיני זמר (תלמוד בבלי, מסכת ערכים, דף י , עמוד ב)







מֶגְרָפָהעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מגרפה
הגייה* Megrafa
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ג־ר־ף
דרך תצורה משקל מֶקְטָלָה
נטיות נ"י: מֶגְרֶפֶת-, ר': מֶגְרָפוֹת, נ"ר: מֶגְרְפוֹת-
  1. לשון המקרא רֶגֶב אֲדָמָה.
    • ”עָבְשׁוּ פְרֻדוֹת תַּחַת מֶגְרְפֹתֵיהֶם...“ (יואל א, פסוק יז)
    • "לֹא רְסִיסֵי זֵעָתִי אֶת-מֶגְרְפוֹת אַדְמַתְכֶן הַשְּׁחֹרָה הִרְטִיבוּ/ אַף לֹא תְפִלָּתִי הוֹרִידָה אֶת-מְטַר הַשָּׁמַיִם עַל-נִירְכֶן..." "בַּשָּׂדֶה" , חיים נחמן ביאליק