יסמין
יַסְמִין
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | יסמין |
| הגייה* | yasmin |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ס־מ־ן |
| דרך תצורה | משקל יַקְטִיל |
| נטיות | יַסְמִינִים |
- לשון חז"ל סוג של צמח בושם ממשפחת הזיתיים, הנפוץ בעיקר בארצות אגן הים התיכון. פרחיו נאים למראה וריחו נעים, צבעו לבן או צהוב.
- ”אמר רב יהודה עפר לבינתא שרי, אמר רב יוסף כוספא דיסמין שרי, אמר רבא עפר פלפלי שרי“ (בבלי, מסכת שבת – דף נ, עמוד ב)
- "והיא יסעור, היא עוף הפרא. / בין הפוך והסדין, / היא נמה ובלִבּה העֵר היא / חולמת איך להיות יסמין" (פלוגת היסמין, מאת נעמי שמר)
- "את גופך עטפתי בפרחי יסמין" (מנגו בננה ומלון, מאת אטרף)
- "מתקנים את העלים כי יתנו ריח טוב, ולתכלית זאת מפזרים עליהם פרחי תפוחי זהב, ציצי בשם ויסמין, ובמהרה אחרי כן מניחים אותם לתוך תיבות (שומר הבריאות, 1890, ישראל פרנקל)
- עלי התה מונחים ליד פרחי יסמין טריים, כך שעלי התה סופגים את הארומה של פרחי היסמין. בתה יסמין איכותי, מסירים את עלי היסמין כדי למנוע טעם מר בחליטת התה.
- שם פרטי לנקבה.
גיזרון
עריכה- מפרסית: یاسمین (יאסאמין)
תרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: יסמין (צמח) |
 טקסונומיה בוויקימינים: Jasminum |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יסמין |