טַלִּיתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא טלית
הגייה* talit
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש ט־ל־ל או ט־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קַטְלִית
נטיות ר׳ טַלִּיתוֹת (גם טַלִּיּוֹת)
 
יהודי עטוף בטלית
  1. לשון חז"ל יריעת בד בה מתעטף האדם למלבושו.
    • ”נָפַל לוֹ עָלֶיהָ, וּפֵרַשׂ טַלִּיתוֹ עָלֶיהָ, מַעֲבִירִין אוֹתוֹ הֵימֶנָּה.“ (משנה, מסכת פאהפרק ד, משנה ג)
    • ”רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, לֹא יִרְעֶה רַוָּק בְּהֵמָה, וְלֹא יִישְׁנוּ שְׁנֵי רַוָּקִים בְּטַלִּית אֶחָת; וַחֲכָמִים מַתִּירִין.“ (משנה, מסכת קידושיןפרק ד, משנה יד)
    • ”שְׁנַיִם אוֹחֲזִין בְּטַלִּית, [...] זֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְזֶה יִשָּׁבַע שֶׁאֵין לוֹ בָהּ פָּחוֹת מֵחֶצְיָהּ, וְיַחֲלקוּ.“ (משנה, מסכת בבא מציעאפרק א, משנה א)
    • ”בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים, בְּטַלִּית; אֲבָל בֶּחָלוּק, מִלְמַעְלָן, חִבּוּר. וּמִלְּמַטָּן, אֵינוֹ חִבּוּר.“ (משנה, מסכת כליםפרק כח, משנה ז)
  2. תשמיש קדושה העשוי מצמר או מפשתן, ובכל אחד מקצותיו ישנה ציצית.
    • בבית הכנסת בבוקר האנשים לובשים טליתות

גיזרוןעריכה

  • לשון חז"ל. קרוב אל מטלית, אטלולית-מצלילת צל, וגם ל'טל' המכסה את השדות (כולל העשבים)
  • אכדית בהגיית טֶליתֻּ tēliltu בהוראת: 'פעולת-טהור פולחנית'.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: טלית