חַקְלַאיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חקלאי
הגייה* khaklay
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ק־ל
דרך תצורה חקל + ־ַאי
נטיות ר׳ חַקְלָאִים; חַקְלַאי־, ר׳ חַקְלָאֵי־
 
חקלאית סינית בשדה אורז.
  1. איכר, מי שעובד את האדמה כדי להניב ממנה תוצר. למרות אי ההתאמה למקור השם נהוג גם למגדל בעלי חיים לצורך האדם כבשר ביצים וחלב.
    • הספר ענבי זעם מתאר את קורותיה של משפחת חקלאים.
    • בימי קום המדינה היו חקלאים רבים.

גיזרוןעריכה

  • מחידושי דוד ילין. מן השורש הארמי ח־ק־ל, שעניינו עבודת אדמה (המילה הארמית חַקְלָא למשל פירושה שדה).[1] היא הופיעה לראשונה בתרגומו לספר "המוכיח מִוֵקְפִילְד" מאת אוליבר גולדסמית', משנת תרנ"ז: "ואף החקלאי הבער, אם רק נפשו ישרה בו, טוב מחכם מלא מגרעות". בתרגום מופיעה המילה גם ללא האל"ף, כלומר חקלי, אולם ככל הנראה היא לא רווחה משום שהציבור העדיף את הצורה המוכרת לו, עם סיומת -אי. לפני היטמעותה של המילה בשפה העברית השתמשו הדוברים בצירוף המקראי עובד אדמה.
  • מן התלמוד, מופיע כשם פרטי - "בר חקולא" ששמו מרמז על משלח ידו הקשור בעבודת השדה קרי "חקלאי" - ” בא בר זבדא בשם רב יצחק בר חקולא בכל מקום ששנינו אמר רבן גמליאל רואה אני את דברי אדמון הלכה כיוצא בו“ (ירושלמי, מסכת כתובותדף יג, עמוד א).

פרשנים מפרשיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה


קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חקלאות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חקלאים

סימוכיןעריכה

  1. ראובן סיון, "התפתחותה של העברית המדעית והטכנית". מוסד ויצמן, "מדע" - עיתון מדעי לכל, כרך כה, מספר 5-6. העתק דיגיטלי באתר hebreunet.fr

חַקְלָאִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חקלאי
הגייה* khakla'i
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ח־ק־ל
דרך תצורה חקלאי + ־ִי
נטיות ר׳ חַקְלָאִיִּים; נ׳ חַקְלָאִית, נ"ר חַקְלָאִיּוֹת
  1. עברית חדשה שנוגע לעבודת אדמה, שקשור לחקלאות.
    • הוא ניהל משק חקלאי במשך עשרות שנים.

גיזרוןעריכה

  • מן חקלאות.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה