פתיחת התפריט הראשי

חַקְלַאיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חקלאי
הגייה* khaklay
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־ק־ל
דרך תצורה חקל + ־ַאי
נטיות ר׳ חַקְלָאִים; חַקְלַאי־, ר׳ חַקְלָאֵי־
 
חקלאית סינית בשדה אורז.
  1. איכר, מי שעובד את האדמה כדי להניב ממנה תוצר. למרות אי ההתאמה למקור השם נהוג גם למגדל בעלי חיים לצורך האדם כבשר ביצים וחלב.
    • הספר ענבי זעם מתאר את קורותיה של משפחת חקלאים.
    • בימי קום המדינה היו חקלאים רבים.

גיזרוןעריכה

  • מחידושי דוד ילין. מן השורש הארמי ח־ק־ל, שעניינו עבודת אדמה (המילה הארמית חַקְלָא למשל פירושה שדה). היא הופיעה לראשונה בתרגומו לספר "המוכיח מִוֵקְפִילְד" מאת אוליבר גולדסמית', משנת תרנ"ז: "ואף החקלאי הבער, אם רק נפשו ישרה בו, טוב מחכם מלא מגרעות". בתרגום מופיעה המילה גם ללא האל"ף, כלומר חקלי, אולם ככל הנראה היא לא רווחה משום שהציבור העדיף את הצורה המוכרת לו, עם סיומת -אי. לפני היטמעותה של המילה בשפה העברית השתמשו הדוברים בצירוף המקראי עובד אדמה.

פרשנים מפרשיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: חקלאות
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חקלאים

חַקְלָאִיעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חקלאי
הגייה* khakla'i
חלק דיבר שם־תואר
מין זכר
שורש ח־ק־ל
דרך תצורה חקלאי + ־ִי
נטיות ר׳ חַקְלָאִיִּים; נ׳ חַקְלָאִית, נ"ר חַקְלָאִיּוֹת
  1. שנוגע לעבודת אדמה, שקשור לחקלאות.
    • הוא ניהל משק חקלאי במשך עשרות שנים.

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה