חַקַל או חָקֶל
עריכה
- [ארמית] שָׂדֶה שטח פתוח ואינו בנוי. ובעיקר באדמה מיועדת לזריעה.
- ארמית בבלית חַקְלָא. מקבילה בערבית حقل חָקֶל. המילה לא בשימוש בעברית מלבד נגזרותיה.
- אוקראינית: поле (תעתיק: póle)
- איטלקית: campo
- אנגלית: field
- אספרנטו: kampo
- ארמית: חקלא
- בולגרית: поле (תעתיק: pole), нива (תעתיק: níva),
- גרוזינית: ველი (תעתיק: veli)
- גרמנית: Feld
- דנית: felt
- הודית: क्षेत्र (תעתיק: kṣetra)
- הולנדית: veld
- וייטנמית: cánh đồng
- טורקית: alan, tarla, saha
- יוונית: αγρός (תעתיק: agrós)
- יפנית: 原野 (תעתיק: gen'ya), 畑 (תעתיק: hatake)
- לטינית: campus
- נורווגית: felt
- סלובנית: polje
- ספרדית: campo
- ערבית: حقل (תעתיק: חָקְל)
- פורטוגלית: campo
- פולנית: pole
- פינית: kenttä
- פרסית: میدان (תעתיק: מֵידָאן) رشته (תעתיק: רֶשְׁתֶה)
- צ'כית: pole
- צרפתית: champ
- קוראנית: 밭 (תעתיק: bat)
- קזחית: дала (תעתיק: dala)
- רומנית: câmp
- רוסית: поле (תעתיק: póle), луг (תעתיק: lug), нива (תעתיק: níva)
- שוודית: fält, åker
- תאילנדית: สนาม (תעתיק: sà-năam)