חד קרן

חַד־קֶרֶן

הגבירה והחד־קרן, ציור מאת דומיניקו זמפירי, 1602

עברית חדשה יצור מיתולוגי דמוי סוס בעל קרן יחידה על מצחו.
- ”אולם פסקין, תשמישי קדושה מאיטליה ותערוכת הנוער „הגבירה והחד־קרן“ – פתוחות אף הן. הספריה לאמנות סגורה בשבת.“ ("דבר", 23 ביוני 1950, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- מספרים שצבע גופם של החַד־קַרְנִים לבן, קרנם כְּסוּפָה, הם אינם פוגעים בחי וּבצומח וּמתקיימים רק מטל־הבוקר.
- בסדרת ספרי "הארי פוטר" מתואר החד־קרן כחיה תמימה, שכל מי ששותה את דמה מקבל תכונות פלאיות אך מקלל את גורלו המר.

תרגום שאילה מלטינית: unicornis, חד־קרן, בעל קרן אחת. מן ūnus – אחד + cornū – קרן. ביוונית עתיקה: monokeros) μονόκερως), מן monos) μόνος) – אחד + kerato) κέρατο) – קרן.

בתלמוד מופיע "חד־קרן" בסוגיה האם התחש הנזכר במקרא הוא טהור או טמא: ”תני רבי הושעיה דחדא קרן ותיטב לה' משור פר מקרין ומפריס.“ (ירושלמי, מסכת שבת – דף יז, עמוד א)
תרגום השבעים ואח"כ הוולגטה פירשו "ראם" המופיע במקרא בשם "חד־קרן" , ביוונית: μονόκερως, מונוקרוס, בלטינית: unicornis. ראו גם: ”קֶרֶשׁ“ (בבלי, מסכת חולין – דף נט, עמוד ב), שכנראה נגזר מיוונית.^[1]

ערך בוויקיפדיה: חד־קרן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חַד־קַרְנִים

אלקנה ביליק, "הראם (ויזנט או ויזלטיר)". "הצֹפה", 14 באוגוסט 1959 (באתר עיתונות יהודית היסטורית).
אילון גלעד, "התרגום הזה חולל מהפכה בשפה העברית. ואז העניינים הסתבכו", "הארץ", 11 בנובמבר 2020.
נועה מנהיים, "מדוע אנו רואים שוב חדי קרן בכל מקום?", "הארץ", 14 ביולי 2017.