|
השורש נ־ו־ד הוא שורש מגזרת נע"ו/י.
| נ־ו־ד
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
נָד
|
נָד או נֵד
|
יָנוּד
|
נוּד
|
לָנוּד
|
| נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
| הִפְעִיל
|
הֵנִיד
|
מֵנִיד
|
יָנִיד
|
הָנֵד
|
לְהָנִיד
|
| הֻפְעַל
|
הוּנַד
|
מוּנָד
|
יוּנַד
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
|
|
|
|
|
| פֻּעַל
|
נוֹדַד
|
מְנוֹדָד
|
יְנוֹדַד
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְנוֹדֵד
|
מִתְנוֹדֵד
|
יִתְנוֹדֵד
|
הִתְנוֹדֵד
|
לְהִתְנוֹדֵד
|
- בבניין קל, בזמן ההווה, השורש נו"ד ניטה גם לפי משקל "פָּעֵל" (כמו הפעלים: מֵת, עֵר): שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין פסוק יז בפרק יא בספר ישעיהו. ”נֵד קָצִיר“ (ישעיהו יא, פסוק יז).
|
