לערך העוסק במילה הספרותית הֶרָה - אל ההר; ראו צורת הבסיס הָר.

הָרָה

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הרה
שורש וגזרה ה־ר־י/ה
בניין פָּעַל (קַל)
  1. קלט בקרבו זרע (מופרה). לרוב כפועל בלשון נקבה: הָרְתָה.
    • ”וַיָּבֹא אֶל־הָגָר וַתַּהַר, וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה, וַתֵּקַל גְּבִרְתָּהּ בְּעֵינֶיהָ.“ (בראשית טז, פסוק ד)
    • ”וַיֹּאמֶר לִי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וְעַתָּה אַל תִּשְׁתִּי יַיִן וְשֵׁכָר וְאַל תֹּאכְלִי כָּל טֻמְאָה“ (שופטים יג, פסוק ז)
    • ”הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ“ (במדבר יא, פסוק יב)
  2. בהשאלה: יצר בקרבו דבר חשוב להוציאו לעולם.

גזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

הָרֶה

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הרה
הגייה* hare
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ה־ר־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ׳ הָרָה; ר׳ הָרִים, נ"ר הָרוֹת; הֲרֵה־, נ׳ הֲרַת־, ר׳ הֲרֵי־, נ"ר הֲרוֹת־
 
אשה הרה
  1. שגדל בקרבו עובר. לרוב בא כתואר בנקבה: הָרָה.
    • "וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ יְהוָה, הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע יְהוָה אֶל-עָנְיֵךְ" (בראשית טז יא)
    • "וַתַּהַר, הָאִשָּׁה; וַתִּשְׁלַח וַתַּגֵּד לְדָוִד, וַתֹּאמֶר הָרָה אָנֹכִי" (שמואל ב יא ה)
    • ”הרה ויולדת יחדיו“ (ירמיהו לא, פסוק ז)
  2. בהשאלה: הצפוי להוציא מתוכו דבר חשוב.

גיזרון

עריכה

צורת ההווה, כתואר, של הפועל הָרָה דלעיל. (ניטה במשקל קָטֶל שזהה לקוֹטֵל[2]

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה
  1. An Egyptian Hieroglyphic Dictionary By Budge E A Wallis , עמוד 35 "ı͗ur"
  2. השווה לדוגמה: פָּעַל-פּוֹעֵל. מָחַק-מוֹחֵק. לעומת יָשַׁן-יָשֵׁן. רָזָה-רָזֶה)