| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
הלבין
|
| שורש וגזרה |
ל־ב־ן
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- שצבעו הפך ללבן.
- ”לְכוּ־נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר יְהוָה – אִם־יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים, כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ; אִם־יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע, כַּצֶּמֶר יִהְיוּ.“ (ישעיהו א, פסוק יח)
- ”תְּחַטְּאֵנִי בְאֵזוֹב וְאֶטְהָר; תְּכַבְּסֵנִי וּמִשֶּׁלֶג אַלְבִּין.“ (תהלים נא, פסוק ט)
- ”הַפּוֹסֵק מָעוֹת לַחֲתָנוֹ וּפָשַׁט לוֹ אֶת הָרֶגֶל, תֵּשֶׁב עַד שֶׁיַּלְבִּין רֹאשָׁהּ.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק יג, משנה ה)
- ”שָׁטְפוּ גְשָׁמִים מִבֵּית פְּרַס לַטְּהוֹרָה, אֲפִלּוּ אֲדֻמָּה וְהִלְבִּינוּהָ אוֹ לְבָנָה וְהֶאְדִּימוּהָ, אֵין עוֹשִׂין אוֹתָהּ בֵּית הַפְּרָס.“ (משנה, מסכת אהלות – פרק יז, משנה ד)
- ”לֹא הָיָה בוֹ שֵׂעָר לָבָן וְנוֹלַד לוֹ שֵׂעָר לָבָן, הָיוּ שְׁחֹרוֹת וְהִלְבִּינוּ אַחַת שְׁחוֹרָה וְאַחַת לְבָנָה וְהִלְבִּינוּ שְׁתֵּיהֶן...“ (משנה, מסכת נגעים – פרק א, משנה ו)
- "רוּחוֹת חַמּוֹת נָשְׁבוּ בֵּינוֹת עֲצֵי הָאֹרֶן / וְרַחַשׁ מַמְטֵרוֹת עָלָה מִן הָשָּׂדוֹת / בְּתוֹךְ שְׂעַר רֹאשָׁהּ הִלְבִּינָה הַצִּפֹּרֶן / וְכַף יָדָהּ קְטַנָּה הִלְבִּינָה בְּיָדוֹ." (בַּשְּׁבִיל אְל הַבְּרֵכוֹת, מאת יורם טהרלב)
