הלבין פני חברו ברבים

הלְבִּין פְּנֵי חֲבֵרוֹ בָּרַבִּים עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא הלבין פני חברו ברבים
הגייה* hilbin pney khavero barabim
חלק דיבר פועל
מין זכר
שורש
דרך תצורה פתגם
נטיות נ׳ הלְבִּינָה פְּנֵי חֲבֵרֵיהָ בָּרַבִּים
  1. פגע בחברו או באדם אחר בנוכחות אנשים.
    • ”אם כן, לדבריך יהודים גמורים אנחנו? השומר גמגם רגעים אחדים בלשונו כאיש, אשר לא יחפוץ להלבין פני חברו ברבים, אבל בראותו אותות שמחה על פני, לא נתן מעצור לרוחו ויאמר: – יהודים גמורים אתם, אדוני, יהודים גמורים לכל דבר.“ (מכתב מקרית רעב, מאת יהודה ליב קצנלסון, בפרויקט בן יהודה)
    • ”אבי לא היה קטלא קניָא בעניין זה. אם רצה, ידע להגיד פסוק מוחץ. אך הוא הטיל ארסו רק בתופעות. כמו מפני אש נזהר שלא להלבין פני חברו, או יריבו, ברבים. (ספר חתום, מאת נתן שחם, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון עריכה

ביטויים נרדפים עריכה

ראו גם עריכה