הכיש

הִכִּישׁ

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא
שורש וגזרה	ש־ר־ש
בניין	הִפְעִיל

1. לשון חז"ל נשך או היכה שימוש ספציפי לבעלי חיים מזיקים. בעברית חדשה דוקא בעל חיים ארסי שעקץ.

   • ”נח כשיצא מן התיבה הכישו הארי ושברו“ (בראשית רבה, פרשה לו, סימן ד)

2. לשון חז"ל [נדיר] היכה

   • ”כיצד במשיכה קורא לה והיא באה או שהכישה במקל ורצתה לפניו דכיון שעקרה יד ורגל קנאה“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עה, עמוד ב)

גיזרון

• שורש נ.כ.ש.ב שיכול עיצורים מ נ.ש.ך.

נגזרות

• הֻֻכָּשׁ
• הכשה

תרגום

• אנגלית: word‏‏‏‏

ראו גם

• נִכֵּשׁ
• מכוש
• השיך