הִבְהִיל

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא הבהיל
שורש וגזרה ב־ה־ל
בניין הִפְעִיל
  1. הביא לתחושה של פחד פתאומי.
    • ”וְאֵל הֵרַךְ לִבִּי; וְשַׁדַּי הִבְהִילָנִי.“ (איוב כג, פסוק טז)
    • אל תבוא אליי מאחור ותבהיל אותי.
  2. הוביל במהירות ובדחיפות.
    • ”עוֹדָם מְדַבְּרִים עִמּוֹ וְסָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ הִגִּיעוּ וַיַּבְהִלוּ לְהָבִיא אֶת-הָמָן אֶל-הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר-עָשְׂתָה אֶסְתֵּר.“ (אסתר ו, פסוק עד)
    • ”...וַיַּבְהִלוּהוּ מִשָּׁם וְגַם-הוּא נִדְחַף לָצֵאת כִּי נִגְּעוֹ יְהוָה.“ (דברי הימים ב׳ כו, פסוק כ)
    • האמבולנס נועד להבהיל את החולים אנושות לבית החולים הקרוב ביותר, שם יוכלו לקבל טיפול ראוי.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

ניגודים

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה


השורש בהל

השורש ב־ה־ל הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
ב־ה־ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל

(ב׳ פעוּל: בָּהוּל)

נִפְעַל נִבְהַל נִבְהָל יִבָּהֵל הִבָּהֵל לְהִבָּהֵל
הִפְעִיל הִבְהִיל מַבְהִיל יַבְהִיל הַבְהֵל לְהַבְהִיל
הֻפְעַל הֻבְהַל מֻבְהָל יֻבְהַל -אין- -אין-
פִּעֵל בִּהֵל מְבַהֵל יְבַהֵל בַּהֵל לְבַהֵל
פֻּעַל בֹּהַל מְבֹהָל יְבֹהַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל