הִפְתִּיעַ

עריכה
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא הפתיע
שורש וגזרה פ־ת־ע
בניין הִפְעִיל
  1. עשה דבר לא שגרתי שלא היה אפשר לצפות לו ולהתכונן אליו.
    • ”מסביב להם, במרחק ידוּע, עמדוּ שרים ואצילים והקשיבוּ לדברי הוד מלכוּתם. פתאום הגיע לאזני המלכה צחוק אחותה. הצחוק הפתיעה הפתעה נעימה. ניגשה אליה בפנים מאירות ומפיקות רצון.“ (שְלֹמֹה מוֹלְכוֹ, מאת אהרן אברהם קבק, בפרויקט בן יהודה)
    • "אם את רוצה לכבוש אותי ולהפתיע / את יכולה לבוא אלי בלי להודיע" (מליון או דולר, מאת יוסי גיספן)
    • כוחות הפלישה עקפו את קו הביצורים ותקפו רק למחרת דרך ההר מהלך זה הצליח להפתיעם ולגרום לבלבול גמור.

גיזרון

עריכה

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

תרגום

עריכה

ראו גם

עריכה
השורש פתע

השורש פ־ת־ע הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים

עריכה
פ־ת־ע עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
נִפְעַל נִפְתַּע נִפְתָּע יִפָּתַע הִפָּתֵעַ לְהִפָּתֵעַ
הִפְעִיל הִפְתִּיעַ מַפְתִּיעַ יַפְתִּיעַ הַפְתַּע לְהַפְתִּיעַ
הֻפְעַל הֻפְתַּע מֻפְתָּע יֻפְתַּע -אין- -אין-
פִּעֵל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן-
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְפַּתַּע מִתְפַּתֵּעַ יִתְפַּתַּע הִתְפַּתֵּעַ לְהִתְפַּתֵּעַ

הערות

עריכה
  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]