גנדר
גֻּנְדָּר
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גונדר |
| הגייה* | gundar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־נ־ד |
| דרך תצורה | גנדה + ־ָר |
| נטיות | ר׳ גֻּנְדָּרִים; גֻּנְדַּר־, ר׳ גֻּנְדְּרֵי־ |
גיזרון
עריכהצירופים
עריכהראו גם
עריכהגִּנְדֵּר
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | גנדר |
| שורש וגזרה | ג־נ־ד־ר, גזרת המרבעים |
| בניין | פִּעֵל |
- עברית חדשה יִפָּה בתמרוקים, בתכשיטים, בבגדים נאים, על מנת להרשים.
- האיש גנדר את עצמו במשך שעה ארוכה.
מקור
עריכה- מחידושי אליעזר בן־יהודה. על פי ”א"ל מה שמה חנה תתייפי חנה ונתייפת אמר ליה קא מגנדרא עלי“ (בבלי, מסכת תענית – דף כג, עמוד ב). בתלמוד השורש במובן זה - להתגדל, להתגאות - פעם אחת בלבד. ובדרך כלל במובן התגלגל (לדוגמה עירובין פ"ה)
נגזרות
עריכה- גִּנְדּוּר
- גַּנְדְּרָן
- גֻּנְדָּר (צורת הסביל)
- מְגֻנְדָּר
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: dandify
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- אילון גלעד, המילה היפה הזאת חודשה על בסיס מקור קדום, שכנראה לא היה ולא נברא, באתר "הארץ", 9/02/2022