גנדה

גֻּנְדָּה עריכה

לשון חז"ל יחידה צבאית. כתת חיילים
- ”סבר גונדא של פרשים היא.“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף פו, עמוד א)
- "הרשות בידי כל צד להחזיק גונדה אחת של מכוניות משוריינות קלות." (מתוך הסכם שביתת הנשק ישראל־ירדן)

מארמית: בלשון חז"ל: גּוּנְדָא בהוראת קבוצה, כיתה־צבאית . ערבית جُنْد (גֻ'נְד) – צבא.
גד גדוד יגודנו - כולם לשון מלחמה (רש"י. בראשית מט, יט) בארמית גונדא מלשון גדוד יגודנו כמו כבש כשב.