גנדרן

גַּנְדְּרָן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	גנדרן
הגייה*	gandran
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־נ־ד־ר
דרך תצורה
נטיות	נ׳ גַּנְדְּרָנִית, ר׳ גַּנְדְּרָנִים

1. אדם שמשקיע במראה החיצוני שלו ומקפיד בלבושו, בדר"כ בצורה מוגזמת.

   • ”או שאול טשרניחובסקי, גנדרן יפהפה, שהיה מתיישב מול המזנון שבביתנו, מציץ בראי ומסרק בלי הרף את בלוריתו.“ (א. א. קבק: אמא קראה לו "בעל הרומנים", מאת אילת נגב, בפרויקט בן יהודה)
   • ”“אמור אמרתי לך, כי הגברת ונדלר שלך היא בעיני כקלפת השום; ואם עינים לך בראשך תוכל לראות זאת בעצמך מה טיבה של אשה זו, גנדרנית כפוית-טובה היא, בחיי ראשי!”“ (ספור המעשה על הקופסה הקטנה, מאת רוברט לואיס סטיבנסון, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

• מחידושי אליעזר בן־יהודה. הוא שאב משני מקורות, מארמית: (ראו התגנדר) ומערבית: מדוברת. פירוט במאמר המופיע בסעיף "קישורים חיצוניים" בעמוד זה.

נגזרות

• גנדרנות
• גנדרני

מילים נרדפות

• מגונדר
• מטופח
• מתהדר

ניגודים

• מוזנח

תרגום

• אנגלית: dandy‏‏‏‏

ראו גם

• אלגנט
• חתיך
• רברבן
• שחצן

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דנדיזם

• אילון גלעד, המילה היפה הזאת חודשה על בסיס מקור קדום, שכנראה לא היה ולא נברא, הארץ