גויה
גְּוִיָּה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | גווייה |
| הגייה* | gviya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ג־ו־י/ה |
| דרך תצורה | משקל קְטִילָה |
| נטיות | גְּוִיַּת־; ר׳ גְּוִיּוֹת |
- לשון המקרא גוף. עפ"ר גוף המת
- וגויתו כתרשיש
- ”וַיָּשָׁב מִיָּמִים לְקַחְתָּהּ וַיָּסַר לִרְאוֹת אֵת מַפֶּלֶת הָאַרְיֵה וְהִנֵּה עֲדַת דְּבוֹרִים בִּגְוִיַּת הָאַרְיֵה וּדְבָשׁ.“ (שופטים יד, פסוק ח)
- ”וַיָּקוּמוּ כָּל־אִישׁ חַיִל וַיֵּלְכוּ כָל־הַלַּיְלָה, וַיִּקְחוּ אֶת־גְּוִיַּת שָׁאוּל וְאֵת גְּוִיֹּת בָּנָיו מֵחוֹמַת בֵּית שָׁן; וַיָּבֹאוּ יָבֵשָׁה, וַיִּשְׂרְפוּ אֹתָם שָׁם.“ (שמואל א׳ לא, פסוק יב)
- ”וּפְנֵיהֶם וְכַנְפֵיהֶם פְּרֻדוֹת מִלְמָעְלָה לְאִישׁ; שְׁתַּיִם חֹבְרוֹת אִישׁ, וּשְׁתַּיִם מְכַסּוֹת אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶנָה.“ (יחזקאל א, פסוק יא)
- ”פָּרָשׁ מַעֲלֶה וְלַהַב חֶרֶב, וּבְרַק חֲנִית וְרֹב חָלָל; וְכֹבֶד פָּגֶר וְאֵין קֵצֶה לַגְּוִיָּה, וְכָשְׁלוּ בִּגְוִיָּתָם.“ (נחום ג, פסוק ג)
- ”וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, רֹבַע עֲצָמוֹת מִן הַגְּוִיָּה, מֵרֹב הַבִּנְיָן אוֹ מֵרֹב הַמִּנְיָן.“ (משנה, מסכת עדיות – פרק א, משנה ז)
- לשון חז"ל איבר המין הזכרי
- ראש הגוויה
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: גווייה |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: גוויות |