בֹּשֶׁת

עריכה
ניתוח דקדוקי
כתיב מלאבושת
הגייה*boshet
חלק דיברשם־עצם
מיןנקבה
שורשב־ו־שׁ
דרך תצורהמשקל קְטֹלֶת
נטיות
  1. לשון המקרא בושה.
    • ”וַיִּחַר-אַף שָׁאוּל בִּיהוֹנָתָן וַיֹּאמֶר לוֹ בֶּן-נַעֲוַת הַמַּרְדּוּת הֲלוֹא יָדַעְתִּי כִּי-בֹחֵר אַתָּה לְבֶן-יִשַׁי לְבָשְׁתְּךָ וּלְבֹשֶׁת עֶרְוַת אִמֶּךָ.“ (שמואל א׳ כ, פסוק ל)
    • ”כֹּל הֹבִאישׁ עַל-עַם לֹא-יוֹעִילוּ לָמוֹ לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל כִּי לְבֹשֶׁת וְגַם-לְחֶרְפָּה.“ (ישעיהו ל, פסוק ה)
    • ”לָמָּה זֶּה מֵרֶחֶם יָצָאתִי לִרְאוֹת עָמָל וְיָגוֹן וַיִּכְלוּ בְּבֹשֶׁת יָמָי.“ (ירמיהו כ, פסוק יח)
    • ”עִבְרִי לָכֶם יוֹשֶׁבֶת שָׁפִיר עֶרְיָה-בֹשֶׁת לֹא יָצְאָה יוֹשֶׁבֶת צַאֲנָן מִסְפַּד בֵּית הָאֵצֶל יִקַּח מִכֶּם עֶמְדָּתוֹ.“ (מיכה א, פסוק יא)
    • ”יָשׁוּבוּ עַל-עֵקֶב בָּשְׁתָּם הָאֹמְרִים הֶאָח הֶאָח.“ (תהלים ע, פסוק ד)
  2. לשון חז"ל [הלכה] אחד מחמישה תשלומים במקרה של חבלה ונזק באדם
    • נזק צער ריפוי שבת ובושת (ירושלמי בבא קמא ח)
    • בושת הכל לפי המבייש והמתבייש (משנה בבא קמא ח א)

גיזרון

עריכה
  • באוגריתית bṯt (בתֿת) במשמעות "בושה", וכן "אשת-רוע, מכשפה", ואכדית bāštu או būštu במשמעות "בושה".[1]

צירופים

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

מידע נוסף

עריכה
  • מנקדי המקרא ניקדו לגנאי שמות אלים כנעניים על משקל בֹּשֶת, כגון עַשְׁתֹּרֶת (במקור נהגה "עַשְׁתָּרְתּ") ומֹלֶךְ. את שם האלוהות בעל צנזרו והחליפו ב"בֹשת" בשמות פרטיים; כך אִישׁ־בֹּשֶׁת בשמואל הוא אֶשְׁבָּעַל בדברי הימים ו־ ”אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבֶּשֶׁת“ (שמואל ב׳ יא, פסוק כא) הוא ”אֲבִימֶלֶךְ בֶּן-יְרֻבַּעַל“ (שופטים ט, פסוק א). בדומה, נראה שהניקוד "כִּיוּן" בעמוס ה' כ"ו הוא שיבוש על יסוד ניקוד המלה שקוץ.[2]

תרגום

עריכה
  • אנגלית: shame‏‏‏‏

סימוכין

עריכה
  1. A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition By: Gregorio del Olmo Lete, Joaquín Sanmartín and Wilfred G.E. Watson - Brill Academic Publishers ;2003 , עמ' 250: bṯt
  2. ערך "כיון", בתוך: אנציקלופדיה מקראית ד' (כבד–מלחתה), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 103