בש

בֹּשׁ

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא	בוש
שורש וגזרה	ב־ו־שׁ, גזרת נע"ו/י
בניין	פָּעַל (קַל)

1. התביש, נכלם. חש תחושה לא נעימה של חוסר ערך עצמי.

   • ”וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים, שְׂרִיקוֹת; וְאֹרְגִים, חוֹרָי“ (ישעיהו יט, פסוק ט)
   • ” אַל-תִּירְאִי כִּי-לֹא תֵבוֹשִׁי, וְאַל-תִּכָּלְמִי כִּי לֹא תַחְפִּירִי: כִּי בֹשֶׁת עֲלוּמַיִךְ תִּשְׁכָּחִי, וְחֶרְפַּת אַלְמְנוּתַיִךְ לֹא תִזְכְּרִי-עוֹד“ (ישעיהו נד, פסוק ד)
   • ”וַיַּעֲמֵד אֶת-פָּנָיו, וַיָּשֶׂם עַד-בֹּשׁ; וַיֵּבְךְּ אִישׁ הָאֱלֹהִים“ (מלכים ב׳ ח, פסוק יא)
   • ”אִם-כֵּן – קוּם, נֵלְכָה לְדַרְכֵּנוּ!/ אִם-כֵּן, אַל-נֵבוֹשׁ כִּי זָקַנּוּ/ אִם-כֵּן, לֹא עָבְרָה עוֹד עִתֵּנוּ!“ (יַלְדוּת, מאת [[W:חיים נחמן ביאליק|]], בפרויקט בן יהודה)
   • ”הֲתֵבוֹשׁ מֵאֱנוֹשׁ נִכְבָּד בְּגָלוּי/ וּמִזָּקֵן וְשֵׂיבָה הַהֲדוּרָה?...“ (הֲתֵבוֹשׁ מֵאֱנוֹשׁ, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)

2. לשון המקרא נָחַל אַכְזָבָה.

   • ”מַה תֵּזְלִי מְאֹד לְשַׁנּוֹת אֶת-דַּרְכֵּךְ; גַּם מִמִּצְרַיִם תֵּבֹשִׁי כַּאֲשֶׁר-בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר“ (ירמיהו ב, פסוק לו)

3. לשון המקרא נִבְהַל, הֻכָּה בְּעָתָה.

   • ”וְחַתּוּ, וָבֹשׁוּ-מִכּוּשׁ, מַבָּטָם, וּמִן-מִצְרַיִם, תִּפְאַרְתָּם“ (ישיעהו כ, פסוק ה)

צירופים

• בוש ונכלם
• עד בוש

נגזרות

• בֹּשֶׁת

מילים נרדפות

(1) התביש נכלם הוביש

(2) התאכזב

(3) נבהל חת נבעת נחרד השתומם