הִשְׁתּוֹמֵם

עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא השתומם
שורש וגזרה שׁ־מ־ם, גזרת הכפולים
בניין התפעל


  1. הִכָּהוּ תִמָּהוֹן.
  2. לשון המקרא הֻתְקַף בֶּהָלָה.
    • ”אֱדַיִן דָּנִיֵּאל דִּי שְׁמֵהּ בֵּלְטְשַׁאצַּר, אֶשְׁתּוֹמַם כְּשָׁעָה חֲדָה, וְרַעְיֹנֹהִי יְבַהֲלֻנֵּהּ...“ (דניאל ד, פסוק טז)
  3. לשון המקרא הָפַךְ מַשְׁמִים, נִתְיַתֵּם מִתְּכוּלָה אוֹ מֵעִנְיָן.
    • ”וַתִּתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי; בְּתוֹכִי, יִשְׁתּוֹמֵם לִבִּי“ (תהילים קמג, פסוק ד)

גיזרון

עריכה
  • מקור הפועל הינו מן התנ"ך.

נגזרות

עריכה

מילים נרדפות

עריכה

למשמעות (1):

למשמעות (2):

למשמעות (3):

מידע נוסף

עריכה
  • לשורש שׁ־מ־ם הטיה חריגה קמעה כאשר ניטה בבניין התפעל, מאחר שבמקרא מופיעה גם צורה של ת' הבניין כאשר מידמה היא עם ש' השורש (והרי שאין אמורה היא) ואז יוצרת משמעות קצת שונה של השתעממות, חוסר מַעַשׂ (שניתן לראותה קשורה למשמעות השלישית): ”אַל תְּהִי צַדִּיק הַרְבֵּה, וְאַל תִּתְחַכַּם יוֹתֵר: לָמָּה תִּשּׁוֹמֵם (קוהלת ז, פסוק טז).

ראו גם

עריכה