אין לבלבל ערך זה עם הערך נבעט.
- לשון המקרא הֻכָּה בְעָתָה, נִבְהַל.
- ”וְלֹא-יָכֹל דָּוִיד לָלֶכֶת לְפָנָיו, לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים: כִּי נִבְעַת מִפְּנֵי חֶרֶב מַלְאַךְ יְהוָה“ (דברי הימים א׳ כא, פסוק ל)
- ”וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר-אִישׁ צַר וְאוֹיֵב, הָמָן הָרָע הַזֶּה; וְהָמָן נִבְעַת מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַמַּלְכָּה“ (אסתר ז, פסוק ו)
- ”וַיָּבֹא אֵצֶל עָמְדִי, וּבְבֹאוֹ נִבְעַתִּי, וָאֶפְּלָה עַל-פָּנָי; וַיֹּאמֶר אֵלַי הָבֵן בֶּן-אָדָם, כִּי לְעֶת-קֵץ הֶחָזוֹן“ (דניאל ח, פסוק יז)
- מילה מקראית. הפועל בָּעַת לא קיים אלא בִּעֵת.
