הבעית
הִבְעִית
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | הבעית |
| שורש וגזרה | ב־ע־ת |
| בניין | הִפְעִיל |
- לשון חז"ל גרם לאחר יראה ופחד.
- ”ולא היה מאריך בתפילתו (כהן גדול בקדש הקדשים) שלא להבעית את ישראל“ (משנה, מסכת יומא – פרק ה, משנה א)
- ”המבעית את חבירו פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים צווח באזנו וחירשו פטור אחזו באזנו וחירשו חייב המבעית בהמת חבירו פטור מדיני אדם ודינו מסור לשמים“ (תוספתא, מסכת בבא קמא – פרק ו, הלכה טז)
גיזרון
עריכה- לשון חז"ל משורש מקראי