בצר
בָּצַר א
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | בצר |
| שורש וגזרה | ב־צ־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא קטף ענבים.
- ”אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.“ (ויקרא כה, פסוק ה)
- ”וַיֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וַיִּבְצְרוּ אֶת כַּרְמֵיהֶם וַיִּדְרְכוּ וַיַּעֲשׂוּ הִלּוּלִים וַיָּבֹאוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ.“ (שופטים ט, פסוק כז)
- ”היה בוצר, עקץ את האשכול, הוסבך בעלים, נפל מידו לארץ ונפרט, הרי הוא של בעל הבית.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ז, משנה ג)
גיזרון
עריכהנגזרות
עריכהתרגום
עריכהראו גם
עריכהבָּצַר ב
עריכה| ניתוח דקדוקי – פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | בצר |
| שורש וגזרה | ב־צ־ר |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון
עריכה- ארמית: בְּצַר.
- מילון קליין מפרש "בצר" בהוראת: הפחית,הצניע.
נגזרות
עריכהפרשנים מפרשים
עריכהבִּצֵּר
עריכהבֶּצֶר א
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | בצר |
| הגייה* | betser |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- לשון המקרא עפרת מתכת, סלע או עפר המכיל מינרלים מתכתיים.
- "וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר." (איוב כב כד)
גיזרון
עריכה- על פי הבנת הכתוב באיוב כב כד.
מילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: ore
קישורים חיצוניים
עריכה ערך בוויקיפדיה: עפרה |