בצר
בָּצַר א עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | בצר |
שורש וגזרה | ב־צ־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא קטף ענבים.
- ”אֵת סְפִיחַ קְצִירְךָ לֹא תִקְצוֹר וְאֶת עִנְּבֵי נְזִירֶךָ לֹא תִבְצֹר שְׁנַת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ.“ (ויקרא כה, פסוק ה)
- ”וַיֵּצְאוּ הַשָּׂדֶה וַיִּבְצְרוּ אֶת כַּרְמֵיהֶם וַיִּדְרְכוּ וַיַּעֲשׂוּ הִלּוּלִים וַיָּבֹאוּ בֵּית אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ.“ (שופטים ט, פסוק כז)
- ”היה בוצר, עקץ את האשכול, הוסבך בעלים, נפל מידו לארץ ונפרט, הרי הוא של בעל הבית.“ (משנה, מסכת פאה – פרק ז, משנה ג)
גיזרון עריכה
נגזרות עריכה
תרגום עריכה
ראו גם עריכה
בָּצַר ב עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | בצר |
שורש וגזרה | ב־צ־ר |
בניין | פָּעַל (קַל) |
גיזרון עריכה
- ארמית: בְּצַר.
- מילון קליין מפרש "בצר" בהוראת: הפחית,הצניע.
נגזרות עריכה
פרשנים מפרשים עריכה
בַּצַּר ג עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בצר |
הגייה* | batsar |
חלק דיבר | שם־תואר |
מין | |
שורש | צ־ר־ר |
דרך תצורה | |
נטיות |
- בשעת צער, בעת צרה.
גזרון עריכה
- מקביל לאוגריתית בצורת "מצר" (mṣr) בהוראת "התייפחות",רעש של בכי [1].
צירופים עריכה
בִּצֵּר עריכה
ניתוח דקדוקי - פועל | |
---|---|
כתיב מלא | ביצר |
שורש וגזרה | ב־צ־ר |
בניין | פִּעֵל |
- הקיף בחומות ובמבני מגן, הפך מקום למבצר.
גיזרון עריכה
סעיף זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהשלים אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נגזרות עריכה
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: fortify
ראו גם עריכה
בֶּצֶר א עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בצר |
הגייה* | betser |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- לשון המקרא עפרת מתכת, סלע או עפר המכיל מינרלים מתכתיים.
- "וְשִׁית עַל עָפָר בָּצֶר וּבְצוּר נְחָלִים אוֹפִיר." (איוב כב כד)
גיזרון עריכה
- על פי הבנת הכתוב באיוב כב כד.
מילים נרדפות עריכה
תרגום עריכה
- אנגלית: ore
קישורים חיצוניים עריכה
ערך בוויקיפדיה: עפרה |
בֶּצֶר ב עריכה
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | בצר |
הגייה* | betser |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | |
דרך תצורה | |
נטיות |
- עיר מקראית. אחת מערי המקלט.
גיזרון עריכה
- מן בֶּצֶר - כוח, עוז (עפ"י הבנת הכתוב באיוב כב כה).
סמוכין עריכה
- ↑ עמ' 587 mṣr ;HANDBOOK OF ORIENTAL STUDIES HANDBUCH DER ORIENTALISTIK SECTION ONE THE NEAR AND MIDDLE EAST