כָּרַתעריכה

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא כרת
שורש וגזרה כ־ר־ת, גזרת השלמים
בניין פָּעַל (קַל)
  1. בייחוד על צמחים קַץ וְחָתַךְ בְּעֶזְרַת כְּלִי מְסֻיָּם.
    • ”וַתִּקַּח צִפֹּרָה צֹר, וַתִּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ, וַתַּגַּע לְרַגְלָיו“ (שמות ד, פסוק כה)
    • ”וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל, וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד...“ (במדבר יג, פסוק כג)
    • ”רַק עֵץ אֲשֶׁר תֵּדַע, כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ...“ (דברים כ, פסוק כ)
    • ”וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי הָעִיר אֶל יוֹאָשׁ, הוֹצֵא אֶת בִּנְךָ [...] וְכִי כָרַת הָאֲשֵׁרָה אֲשֶׁר-עָלָיו“ (שופטים ו, פסוק ל)
    • ”...וַיַּךְ לֵב-דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל“ (שמואל א׳ כד, פסוק ה)

צירופיםעריכה

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

כָּרֵתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כרת
הגייה* Karet
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ר־ת
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות ר׳ כָּרֵתוֹת; כָּרֵת־
  1. [יהדות] עֹנֶשׁ מָוֶת מִשָּׁמַיִם הַנִּתָּן לְאָדָם טֶרֶם הִגִּיעָה שְׁעָתוֹ.

גזרוןעריכה

  • מן כ-ר-ת, כָּרַת.

מידע נוסףעריכה

  • המילה אינה מופיעה בצורתה זו במקרא. חז"ל, שהיו הראשונים להגותה ולהשתמש בה, הסתמכו על פסוקים אחדים מן המקרא בהם השורש כ-ר-ת בא לתאר כריתה רוחנית מן העולם ולא כריתה פיזית כפי שנראה ביתר הפסוקים (מעניין לראות כי בכל המשמעויות הרוחניות השורש הוא בבניין נפעל דווקא), כמו למשל; ”תָּרֹם יָדְךָ, עַל-צָרֶיךָ; וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ (מיכה ה, פסוק ח) או ”וּרְשָׁעִים, מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ; וּבוֹגְדִים, יִסְּחוּ מִמֶּנָּה“ (משלי ב, פסוק כב) או ”וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל אֶת בְּשַׂר עָרְלָתוֹ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מֵעַמֶּיהָ“ (בראשית יז, פסוק יד). עונש זה נחשב לאחד העונשים החמורים ביותר הניתנים מידי אלוהַּ, אם לא החמור ביותר.

פרשנים מפרשיםעריכה

  • רש"י: "ונכרתה הנפש, הולך ערירי ומת קודם זמנו"-דהיינו, הכרת הוא עונש של ערירות ומיתה מוקדמת.
  • רמב"ם: "הנקמה שאין נקמה גדולה ממנה – שתיכרת הנפש ולא תזכה לאותן החיים"-דהיינו, הנפש נלקחת מן האדם לעד.

ראו גםעריכה

כֹּרֶתעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כורת
הגייה* koret
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש כ־ר־ת
דרך תצורה
נטיות ר׳ כְּרָתִים; כֹּרֶת־, ר׳ כָּרְתֵי־
  1. לשון חז"ל גזע העץ, גזע האילן.
    • "תני. עץ חיים מהלך חמש מאות שנה. אמ' ר' יודה ביר' אלעאי. לא סוף דבר נופו. אלא אפילו כורתו." (ירושלמי ברכות א א)

גיזרוןעריכה

  • מן כָּרַת. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הגאוגרפיה, 1959 (סירת כֹּרֶת); מילון למונחי הימאות, תש"ל (1970).

צירופיםעריכה

ראו גםעריכה