בית המשפט הגבוה לצדק

בֵּית הַמִּשְׁפָּט הַגָּבוֹהַּ לְצֶדֶקעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בית המשפט הגבוה לצדק
הגייה* bet hamishpat hagavoah letsedek
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה
נטיות
  1. אחד מתפקידיו של בית המשפט העליון במדינת ישראל, במסגרתו הוא דן כערכאה ראשונה בעניינים מנהליים, עתירות נגד רשויות המדינה וגופים ציבוריים אחרים, ובעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק, ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.
    • חוק יסוד: השפיטה מסמיך את בית המשפט הגבוה לצדק להוציא צווי "הביאס קורפוס" לשחרור אנשים שנעצרו או שנאסרו שלא כדין.

גיזרוןעריכה

  • תרגום שאילה מאנגלית: High Court of Justice. נקלט דרך חוק מתקופת המנדט ששמו "דבר המלך במועצה על ארץ ישראל, 1922". דא עקא, התרגום לעברית היה מוטעה: המילה Justice מובנה כאן הוא אדמיניסטרציה שיפוטית, שפיטה, ולא צדק. המונח "צדק" השתרבב בטעות לשמו של בית המשפט, וכן לסמכותו ליתן "סעד למען הצדק" כאשר במקור האנגלי הסמכות היתה לדון בעניינים שההכרעה בהם הכרחית לשם "administration of justice", קרי לניהול תקין של השפיטה, ולא לפעילות למען הצדק.[1]

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: בית המשפט הגבוה לצדק

הערות שולייםעריכה

  1.   ראה: י' זמיר, "על הצדק בבית המשפט הגבוה לצדק" הפרקליט כו (תשל"ב) 212.


השורש שׁפט

השורש שׁ־פ־ט הוא שורש מגזרת השלמים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית דיבור. דיבור מכריע. קביעת דין על פי חוק.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון במקרא

נטיות הפעליםעריכה

שׁ־פ־ט עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל שָׁפַט שׁוֹפֵט

(ב׳ פעוּל: שָׁפוּט)

יִשְׁפֹּט שְׁפֹט לְשְׁפֹּט
נִפְעַל נִשְׁפַּט נִשְׁפָּט יִשָּׁפֵט הִשָּׁפֵט לְהִשָּׁפֵט
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל הֻשְׁפַּט מֻשְׁפָּט יֻשְׁפַּט -אין- -אין-
פִּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-[1]
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-

גיזרוןעריכה

  • השורש המקראי שׁ־פ־ט משותף למספר שפות שמיות (אכדית, אוגריתית, פיניקית) במובן של שיפוט ופסיקה (špṭ או spṭ).

הערות שולייםעריכה

  1. אבל קיימת הנגזרת שִׁפּוּט
השורש גבהּ

השורש ג־ב־הּ הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעליםעריכה

ג־ב־הּ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל גָּבַהּ גּוֹבֵהַּ או גָּבֵהַּ, גָּבֹהַּ יִגְבַּהּ גְּבַהּ לִגְבֹּהַּ
נִפְעַל נִגְבַּהּ נִגְבָּהּ יִגָּבַהּ הִגָּבַהּ לְהִגָּבַהּ
הִפְעִיל הִגְבִּיהֵּ מַגְבִּיהֵּ יַגְבִּיהֵּ הַגְבַּהּ לְהַגְבִּיהַּ
הֻפְעַל הֻגְבַּהּ מֻגְבָּהּ יֻגְבַּהּ -אין- -אין-
פִּעֵל גִּבַּהּ מְגַבֵּהַּ יְגַבַּהּ גַּבַּהּ לְגַבַּהּ
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְגַּבַּהּ מִתְגַּבֵּהַּ יִתְגַּבַּהּ הִתְגַּבַּהּ לְהִתְגַּבַּהּ

הערותעריכה

  • בזמן עבר, עתיד, ציווי ומקור - ע' הפועל שברגיל (כאשר ל' הפועל אינה גרונית) מנוקדת בצירי - כשהיא באה לפני הח"ע בסוף מילה אפשר לנקדה בפתח ואפשר לנקדה בצירי ואחריו פתח גנובה. למשל: שִׂמַּח, שִׂמֵּחַ; יְאָרַח, יְאָרֵחַ; לְהִמָּנַע, לְהִמָּנֵעַ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 58)[1]
  • ל' הפועל הח"ע בצורת הנוכחת בעבר מנוקדת בפתח או בשווא: לָקַחַתְּ או לָקַחְתְּ, נִשְׁבַּעַתְּ או נִשְׁבַּעְתְּ. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 60)[2]