בישופות

בִּישׁוֹפוּת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בישופות
הגייה*	bishofut
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	בישוף + ־וּת
נטיות	ר׳ בִּישׁוֹפוּיוֹת; בִּישׁוֹפוּת־, ר׳ בִּישׁוֹפוּיוֹת־

1. משרת הבישוף; ה"מחוז" או היחידה הגאוגרפית־מנהלית בכנסייה הנוצרית בראשה עומד בישוף.

   • "באמצע המאה ה־5 הקדיש האפפיור לאו הראשון מאמץ רב להבטחת עליונותה של בישופות רומא בכנסייה." (האוניברסיטה הפתוחה, ראשיתה של אירופה, 2003)
   • ”הבישוף האנגליקני (האפיסקופלי) של בישופות טורונטו, רברנד וילסון, הוקיע הבוע בחריפות את זרם השיטנה שהציף לאחרונה את איזור טורונטו רבתי.“ ("חרות", 10 במרץ 1964, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מן בישוף. מחידושי ראובן אלקלעי.

מילים נרדפות

• דיוקסיה
• הגמונות

תרגום

• אנגלית: diocese‏, bishophood‏, episcopate

ראו גם

• הגמוניה
• פטריארכיה
• פרוכיה
• פרובינציה

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דיוקסיה