בִּישׁוֹףעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא בישוף
הגייה* bishof
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה שאילה
נטיות ר׳ בִּישׁוֹפִים
  1. הגמון; ראש הקהילה והיחידה הגאוגרפית־מינהלית בכנסייה נוצרית הקרויה דיוקסיה.

גיזרוןעריכה

  • יוונית: episkopos) ἐπίσκοπος), צירוף של epi) ἐπί), "על" + הפועל skopeō) σκοπέω), "אני משגיח"‏ ‏ לטינית: episcopus‏ ‏ לטינית מדוברת: biscopus‏ ‏ שפות אירופה.‏ לעברית הגיעה דרך הגרמנית: Bischof. פירוש המילה היוונית הוא "משגיח", "מפקח", והוא שימש כתואר לפקידי ממשל שונים, בהם הבישוף.[1]

נגזרותעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: בישוף
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בישופים

הערות שולייםעריכה