הגמוניה

הֶגְמוֹנְיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הגמוניה
הגייה*	hegmonyah
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	הגמון + ־ִיָּה
נטיות	ר׳ הֶגְמוֹנְיוֹת; הֶגְמוֹנְיַתֺ־,ר׳ הֶגְמוֹנְיוֹת־

1. לשון חז"ל משרתו של פקיד מלכות, נציב או מגיסטרט רומי; וגם מחוז שלטונו של אותו מגיסטרט.

   • "א"ר תנחומא: לאחד שנטל הגמוניא מן המלך. עד שלא הגיע לבית אוריין שלו, היה מהלך כפגן. כיון שהגיע לבית אוריין שלו, היה מהלך כקאלמין ." (בראשית רבה נ ב)
   • "המביא [גט] ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים, צריך שיאמר: בפני נכתב ובפני נחתם. רשב"ג אומר: אפילו מהגמוניא להגמוניא." (גיטין ב א)

2. עברית חדשה שליטה, שלטון עליון, עליונות, השפעה.

   • ”ירושלם, זו הנלחמת עכשיו בעד ההגמוניה בהנהלת החנוך העברי בא"י, הביעה את הקרידו שלה.“ ("הפועל הצעיר", 19 ביוני 1914, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • ”האם קיימת אפשרות, שארה"ב תנסה לאיים על ההגמוניה הסובייטית בסוריה?“ ("דבר", 7 בינואר 1975, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון

• מן הגמון.

פרשנים מפרשים

• רמב"ם על גיטין ב א: הגמוניא – פקידות.

מילים נרדפות

• שלטון
• עליונות
• שליטה

תרגום

• אנגלית: hegemony‏‏‏‏
• גרמנית: Hegemonie‏‏‏‏
• טורקית: hegemonya‏‏‏‏
• ערבית: الهيمنَة‏‏‏‏
• צרפתית: hégémonie‏‏‏‏
• רוסית: гегемония‏‏‏‏

ראו גם

• הגמונות