הגמוניה

הֶגְמוֹנְיָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	הגמוניה
הגייה^*	hegmonya
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	הגמון + ־ִיָּה
נטיות	ר׳ הֶגְמוֹנְיוֹת; הֶגְמוֹנְיַתֺ־,ר׳ הֶגְמוֹנְיוֹת־

לשון חז"ל משרתו של פקיד מלכות, נציב או מגיסטרט רומי; וגם מחוז שלטונו של אותו מגיסטרט.
- "א"ר תנחומא: לאחד שנטל הגמוניא מן המלך. עד שלא הגיע לבית אוריין שלו, היה מהלך כפגן. כיון שהגיע לבית אוריין שלו, היה מהלך כקאלמין ." (בראשית רבה נ ב)
- "המביא [גט] ממדינת הים והמוליך והמביא ממדינה למדינה במדינת הים, צריך שיאמר: בפני נכתב ובפני נחתם. רשב"ג אומר: אפילו מהגמוניא להגמוניא." (גיטין ב א)
עברית חדשה שליטה, שלטון עליון, עליונות, השפעה.
- ”ירושלם, זו הנלחמת עכשיו בעד ההגמוניה בהנהלת החנוך העברי בא"י, הביעה את הקרידו שלה.“ ("הפועל הצעיר", 19 ביוני 1914, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- ”האם קיימת אפשרות, שארה"ב תנסה לאיים על ההגמוניה הסובייטית בסוריה?“ ("דבר", 7 בינואר 1975, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

רש"י על גיטין ב א: מהגמוניא להגמוניא - בגמרא מפרש עיר אחת שהיו בה שני הגמונים ומקפידין זה על זה שלא יהו בני הגמוניא זו נכנסים לחברתה:
רמב"ם על גיטין ב א: הגמוניא – פקידות.

↑ נורית שובל־דודאי, גלוסר המילים השאולות מן היוונית ומן הרומית במקורות היהודיים הבתר־מקראיים. האקדמיה ללשון העברית, תשע"ט.