miel

MIEL

ניתוח דקדוקי
הגייה: /myel/ חלק דיבר: שם עצם מין: נקבה נטיות: ר׳ mieles

[1]

1. דְּבַשׁ.

   .Su voz es tan dulce y meliflua—

   !?Qué tonterías estás diciendo ahora¿¡—

   .Su voz es la miel que endulza mis días—

   .Estás actuando de manera ridícula—

   .Cállate! No me desconcentres¡—

   .Yo mejor me voy. Te veo luego—

   .Sí, sí, como sea; te veo en el salón—

   "הַקּוֹל שֶׁלָּהּ/שֶׁלּוֹ כָּל כָּךְ מָתוֹק וּמְרַתֵּק."

   "אֵיזֶה שְׁטוּיוֹת אַתָּה/אַתְּ מְדַבֵּר/־ת עַכְשָׁו?!"

   "קוֹלוֹ/־לָהּ הוּא הַדְּבַשׁ הַמַּמְתִּיק אֶת יָמַי."

   "אַתָּה/אַתְּ מִתְנַהֵג/־גֶת מְגֻחָךְ/־גֻחֶכֶת."

   "תִּהְיֶה/תִּהְיִי בְּשֶׁקֶט! אַל תַּסִּיחַ/־חִי אֶת דַּעְתִּי."

   "מוּטָב שֶׁאֵלֵךְ. נִתְרָאֶה אַחַר כָּךְ."

   "כֵּן כֵּן בְּכָל מִקְרֶה; נִתְרָאֶה בַּכִּתָּה."

גיזרון

• מלטינית: mel, mellis, וזה קשור לשורש ההודו־אירופי -melit* ”דבש”.

צירופים

• • hacerse alguien de miel
  • miel sobre hojuelas
  • ser de mieles algo