תהו ובהו

תֹּהוּ וָבֹהוּעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תוהו ובוהו
הגייה* tohu vavohu
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה ביטוי
נטיות
  1. (מיתולוגיה) המצב הבראשיתי של היקום, מצב של ריקנות וחוסר סדר.
    • ”וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם.“ (בראשית א, פסוק ב)
  2. בהשאלה: מהפכה, אי־סדר קיצוני.

מקורעריכה

  • הצירוף מופיע לראשונה בתנ"ך, בפסוק לעיל. יש קושרים לפעלים תָּהָה ובָּהָה אף הם מופיעים בלשון חז"ל יחדיו כמה פעמים תהה ובהה.

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  ערך בוויקיפדיה: תוהו ובוהו