שעול

שִׁעוּל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	שיעול
הגייה^*	shiul
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	שׁ־ע־ל ב
דרך תצורה	משקל קִטּוּל
נטיות	ר׳ שִׁעוּלִים; שִׁעוּל־, ר׳ שִׁעוּלֵי־

איור של שיעול

בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help.

לשון ימי הביניים שחרור האויר בבת אחת מן הריאות, תוך השמעת קול חזק.
- "שָׁם לוֹהֵט יָרֵחַ כִּנְשִׁיקַת טַבַּחַת, / שָׁם רָקִיעַ לַח אֶת שִׁעוּלוֹ מַרְעִים" (פְּגִישָׁה לְאֵין קֵץ, מאת נתן אלתרמן)
- הילד סבל משיעולים חריפים.

נגזר מן שועל בדמיון לקול נביחותיו^[^{דרוש מקור]} הפועל שִׁעֵל לא בשימוש
השוואה ללשונות אחיות: באכדית: ("šūlu" - שׁוּעוּלוּ), בארמית: "שְׁעַל", ובערבית: سُعَال‎ (סֻעָאל).

ערך בוויקיפדיה: שיעול