בנוסף, הוסיפי בסעיף "נטיות" את צורות הנסמך של הערך כך: "מַהֲדוּרַת־, מַהֲדוּרוֹת־". ראי למשל בערך בירה
בשורת השרש כתבת "ה־ד־ר", וטוב עשית. ברם, לשרש זה ישנן מספר משמעויות (פאר, חזרה בארמית ואולי גם נוספות...), ויש לפצלו למספר שרשים. ראי לדגמה את הדפים חרשׁ א (שורש) וחרשׁ ב (שורש) ואת חרש, החריש והתחרש. כך יש לעשות עבור השרש ה־ד־ר, וכותב הערך הדור התחיל בכך. אם תוכלי, הזכירי נא לי להבהיר את הענין ביום ג'.
לטעמי, אפשר לאחד את הגדרות (1) ו־(2), ולכתוב למשל "הדפסה [...] של ספר או כלל העותקים המודפסים בה". בנוסף, המלה מהדורה משמשת גם עבור עתונים וכדומה ולא רק עבור ספרים (לדגמה כאן או כאן) ואף בהשאלה למוצרים אחרים (כאן - ויסקי). אם אינך רוצה להוסיף זאת בהגדרה, שוה לדעתי להעיר על כך בסעיף אחר בערך.
כמו־כן, אפשר דוקא להוסיף הגדרה עבור המשמעות הַמֻּשְׁאֶלֶת. למשל, מארע כלשהו הוא "מהדורה נוספת" של מארע אחר (לדגמה כאן). אם תבחרי להוסיפה, השתמשי בתבנית {{בהשאלה}}.
כדאי להביא משפטים מדגימים בנוסף לאלו שחברת. למשל: מאתר בן יהודה (כאן, כאן או כאן). תוכלי להשתמש בתבנית {{צטבי}} לשם כך.
במשפטים המדגימים יש להדגיש את שם הערך. לדגמה, כך: "המהדורה המורחבת של הספר יצאה לאור כשנתיים [...]"
הגזרון שוב טוב מאד. כדאי להוסיף שהמלה "מהדורא" מופיעה בתלמוד פעם יחידה: ”אמר רבינא: מהדורא קמא דרב אשי אמר לן 'ראשון קנה', מהדורא בתרא דרב אשי אמר לן 'יחלוקו'“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף קנז, עמוד ב), וכך נכתב בתחלה גם בעברית (למשל כאן, כאן, כאן וכד'). למעשה, בעתונות יהודית היסטורית ראיתי בתחלה בעקר "מהדורא קמא/תנינא/תלתאי", כשגם המספר הסדורי בא בארמית.
ההדיר, מהדיר (שם המקצוע), מהדר (קומפילר) שיכים לדעתי לנגזרות, ואם לא - כדאי לכתבם ב"ראו גם"; בסעיף "ראו גם" אפשר אולי להוסיף מלים אחרות משרש ארמי זה (הָדִיר, הדרן, "הדרן עלך"); בצרופים, אולי: מהדורה מגבלת, מהדורת חדשות, מהדורה מתקנת(?).
(דרך אגב, מצאתי ספור מענין אצל רוביק רוזנטל על חדוש המלה "מהדר").
שיכי נא את הערך לקטגוריה: ספרות/עיתונות/עתונים או אחרת, לפי בחירתך. כן יש לשיך את הערך לקטגוריה:ארמית ולקטגוריה:מילים שאולות משפות לועזיות (ראי למשל רחימו).
