אין לבלבל ערך זה עם הערך סתם.
- שמר בליבו שנאה לאחר.
- ”וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב עַל הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ אָבִיו וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי“ (בראשית כז, פסוק מא)
- ”וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ“ (בראשית נ, פסוק טו)
- ”כי ייטו עלי און ובאף ישטמוני“ (תהלים נה, פסוק ד)
- ”תֵּהָפֵךְ לְאַכְזָר לִי בְּעֹצֶם יָדְךָ תִשְׂטְמֵנִי“ (איוב ל, פסוק כא)
- מילה מקראית. קרובה אל שתם[1] מילה יחידאית. בערבית פועל קרוב: شَتَمَ (שַׁתַמַ) - קילל.
- יש מפרשים שהיחוד של המילה הוא השמירה בלב. שנאה כבושה
- נקוד על וישטם לומר ש-שנא -נטר -נקם (מדרשים)
- ↑ רש"ר הירש בראשית כ"ז שם
