איב
אָיַב
עריכה| ניתוח דקדוקי - פועל | |
|---|---|
| כתיב מלא | אייב |
| שורש וגזרה | ש־ר־ש |
| בניין | פָּעַל (קַל) |
- לשון המקרא חש כלפי האחר רגש שלילי. חפץ ברעתו של אדם.
- ” וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ“ (שמות כג, פסוק כב)
- ”וַיֹּאסֶף שָׁאוּל לֵרֹא מִפְּנֵי דָוִד עוֹד וַיְהִי שָׁאוּל אֹיֵב אֶת דָּוִד כָּל הַיָּמִים“ (שמואל א׳ יח, פסוק כט)
גיזרון
עריכה- המילה מופיעה בשפה אוגריתית בצורה: "אִבְ". התיבה מופיעה ב"עלילות בעל וענת", צטוט: "מן אִב יפע לבעל"? מקביל לאכדית בהגיית: אָיְ(י)אָבֻּ ay(y)ābu, במשמעות זהה לעברית .
נגזרות
עריכהמילים נרדפות
עריכהניגודים
עריכהתרגום
עריכה- אנגלית: inimical (to be)
מידע נוסף
עריכה- ↑ מלבי"ם על תהלים