שׁוֹדֵדעריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא שודד
הגייה* shoded
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש שׁ־ד־ד
דרך תצורה משקל קוֹטֵל
נטיות ר׳ שׁוֹדְדִים
  1. לשון המקרא פושע המתנפל על אדם יחיד או על קבוצת אנשים וגוזל מהם את רכושם באיומים ובכוח הזרוע.
    • ”כִּי בָא עָלֶיהָ עַל בָּבֶל שׁוֹדֵד וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם כִּי אֵל גְּמֻלוֹת יְהוָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם“ (ירמיהו נא, פסוק נו)
    • ”אִם-גַּנָּבִים בָּאוּ-לְךָ, אִם-שׁוֹדְדֵי לַיְלָה--אֵיךְ נִדְמֵיתָה, הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם“ (עובדיה א, פסוק ה)
  2. עברית חדשה (ימאות) שודדת: ספינת שודדי ים, פריבטיר.

צירופיםעריכה

מילים נרדפותעריכה

תרגוםעריכה

   גנב אלים
   ספינת שודדי ים

ראו גםעריכה