שודד
שׁוֹדֵד
עריכהניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | שודד |
הגייה* | shoded |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | שׁ־ד־ד |
דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
נטיות | ר׳ שׁוֹדְדִים |

- לשון המקרא פושע המתנפל על אדם יחיד או על קבוצת אנשים וגוזל מהם את רכושם באיומים ובכוח הזרוע.
- עברית חדשה (ימאות) שודדת: ספינת שודדי ים וגם פריבטיר.
- "לפיכך, אין היא מן השודדות השכיחות באותו חלק שבאוקינוס." (הרמן מלוויל, בניטו סרנו. מאנגלית: אברהם רגלסון, תש"י.)
- "בעשות אניתנו דרכה לבוא אל האיים הקַנָרִיִים [...], התנפלה עליה פתאם, בעלות השחר, „שודדת“ תורכית מסַלִי, אשר רדפה אחרינו בכל מהירות מפרשיה." (דניאל דיפו, חייו וקורותיו של רובינסון קרוזו. מאנגלית: אשר ברש, תרפ"א.)
צירופים
עריכהמילים נרדפות
עריכהתרגום
עריכה גנב אלים
|
ספינת שודדי ים
|