שודד

שׁוֹדֵדעריכה

לשון המקרא פושע המתנפל על אדם יחיד או על קבוצת אנשים וגוזל מהם את רכושם באיומים ובכוח הזרוע.
- ”כִּי בָא עָלֶיהָ עַל בָּבֶל שׁוֹדֵד וְנִלְכְּדוּ גִּבּוֹרֶיהָ חִתְּתָה קַשְּׁתוֹתָם כִּי אֵל גְּמֻלוֹת יְהוָה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם“ (ירמיהו נא, פסוק נו)
- ”אִם-גַּנָּבִים בָּאוּ-לְךָ, אִם-שׁוֹדְדֵי לַיְלָה--אֵיךְ נִדְמֵיתָה, הֲלוֹא יִגְנְבוּ דַּיָּם“ (עובדיה א, פסוק ה)
עברית חדשה (ימאות) שודדת: ספינת שודדי ים, פריבטיר.
- "לפיכך, אין היא מן השודדות השכיחות באותו חלק שבאוקינוס." (הרמן מלוויל, בניטו סרנו. מאנגלית: אברהם רגלסון)

גנב אלים

ספינת שודדי ים