כנופיה
כְּנוּפִיָה
עריכה| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כנופיה |
| הגייה* | knufiya |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־נ־ף ב |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר'כְּנוּפִיוֹת כְּנוּפִיָת- |
| בעיות בהפעלת קובץ זה? ראו media help. | |
- עברית חדשה חבורת אנשים שהתחברו או התאגדו לעשיית מעשי פשע, או עברות, או תקיפה.
- הכוח הערבי היה מורכב מכוח מקומי (כנופיות) ומכוחות של מתנדבים. הכוח המקומי כלל: כנופיות באזורים שונים, כמו כוחותיו של קאדר אל חוסייני שפעלו באזור ירושלים והרי חברון, כנופייתו של חסן סלמה שפעלה באזור רמלה-לוד. (מתוך מאמר באינטרנט).
- נחשפה כנופיה שחטפה ילדים קטנים. (בחדשות).
מקור
עריכה- מארמית: כִּנוּפְיָא או כְּנוּפְיָא וכְּנוּפִיאָתָא - אספה מן הפועל כָּנַף בארמית אסף.
- ”רבינא סבר לאכשורי בכנופיאתה דארמאי.“ (בבלי, מסכת גיטין – דף יא, עמוד א). ”תענית ציבור איכא כינופיא.“ (בבלי, מסכת שבת – דף ס, עמוד ב). חבורה, אספה, אנשים שהתקהלו.