קפאון

קִפָּאוֹן

התקרשות נוזלים בטמפרטורה נמוכה (מים - באפס מעלות צלסיוס).
- קיפְאון הפירות, בשל הקור העז, גרם לאובדן היבול.
קור עז.
- "עֵת יִצְלַל מְלֹא תֵבֵל בַּדְּמָמָה/ וּבְסוּת אוֹר קִפָּאוֹן תִּתְעַלֵּף/ הַחֹרְשָׁה בְּתַחְתִּית הָרָמָה" ("גַּמָּדֵי לָיִל", חיים נחמן ביאליק)
התאבנות, דמימה מוחלטת.
- איבריו לא זעו ולא נעו. הוא היה בקיפאון מוחלט.
בהשאלה: מצב בלי שינוי ובלי תנועה.
- ביחסי ישראל־מצרים שרר באותן שנים קיפאון ממושך.

שורש ק-פ-א מופיע בתנ"ך במס' הזדמנויות, אך תיבת קפאון יחידאית היא בצורתה : ”בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן)“ (זכריה יד, פסוק ו) בתלמוד מפורש 'קפאון' בהוראת מכוסה או 'דבר שמוצפן מן התודעה' הווה אומר שבאותו יום לא יהיה "אור גנוז" כמושג מופשט בלבד, וגם לא דברים המוצפנים מהתודעה - ה'דברים' יהיו גלויים וברורים.

השורש ק־פ־א הוא שורש מגזרת נל"א.