קִפָּאוֹן עריכה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיפאון
הגייה* kipaon
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ק־פ־א
דרך תצורה משקל קִטָּלוֹן
נטיות קִפְאוֹן־; כ׳ קִפְאוֹנוֹ
  1. התקרשות נוזלים בטמפרטורה נמוכה (מים - באפס מעלות צלסיוס).
    • קיפְאון הפירות, בשל הקור העז, גרם לאובדן היבול.
  2. קור עז.
  3. התאבנות, דמימה מוחלטת.
    • איבריו לא זעו ולא נעו. הוא היה בקיפאון מוחלט.
  4. בהשאלה: מצב בלי שינוי ובלי תנועה.
    • ביחסי ישראל־מצרים שרר באותן שנים קיפאון ממושך.

גזרון עריכה

  • שורש ק-פ-א מופיע בתנ"ך במס' הזדמנויות, אך תיבת קפאון יחידאית היא בצורתה : ”בַּיּוֹם הַהוּא; לֹא-יִהְיֶה אוֹר, יְקָרוֹת יקפאון (וְקִפָּאוֹן) (זכריה יד, פסוק ו) בתלמוד מפורש 'קפאון' בהוראת מכוסה או 'דבר שמוצפן מן התודעה' הווה אומר שבאותו יום לא יהיה "אור גנוז" כמושג מופשט בלבד, וגם לא דברים המוצפנים מהתודעה - ה'דברים' יהיו גלויים וברורים.

צירופים עריכה

מילים נרדפות עריכה

ניגודים עריכה

תרגום עריכה

ראו גם עריכה


השורש קפא

השורש ק־פ־א הוא שורש מגזרת נל"א.

נטיות הפעלים עריכה

ק־פ־א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל קָפָא קוֹפֵא,

(ב׳ פעוּל: קָפוּא)

יִקְפָּא קְפָא לִקְפֹּא
נִפְעַל נִקְפָּא נִקְפָּא יִקָּפֵא הִקָּפֵא לְהִקָּפֵא
הִפְעִיל הִקְפִּיא מַקְפִּיא יַקְפִּיא הַקְפֵּא לְהַקְפִּיא
הֻפְעַל הֻקְפָּא מֻקְפָּא יֻקְפָּא -אין- -אין-
פִּעֵל קִפֵּא מְקַפֵּא יְקַפֵּא קַפֵּא לְקַפֵּא
פֻּעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְקַפֵּא מִתְקַפֵּא יִתְקַפֵּא הִתְקַפֵּא לְהִתְקַפֵּא